האדריכל הנסתר של שרונה המתחדשת

האדריכל הנסתר של שרונה המתחדשת

כבר לפני 33 שנה גיבש האדריכל קלמן כ"ץ תכנית לשיקום ושימור מתחם שרונה בת"א, תכנית שזכתה בפרס ראשון בתחרות עירונית. בחגיגות הגדולות עם פתיחתו של המתחם המחודש נשתכח שמו. בשבוע שעבר הוא נפטר בן 77, אך זכה לראות את פרויקט חייו, שעבר אומנם כמה שינויים, מצליח ופורח

הכתבה מאת אילן שחורי שפורסמה ב"הארץ" ב-3.3.1983

מאת אילן שחורי
להצלחת מתחם שרונה החדש בתל אביב אבות רבים. גורמים לא מעטים ציבוריים ופרטיים נוטלים לזכותם את הראשוניות בשיקום ושימור המקום, אך ללא ספק זכות הראשונים למחשבה על שימורה של הקולוניה הגרמנית שרונה בתל אביב שמורה לאדריכל קלמן כ"ץ ז"ל, שנפטר בשבוע שעבר בן 77.

קלמן כ"ץ 1937 - 2014

האדריכל קלמן כ"ץ, היה הראשון שהגיש לעיריית ת"א, עוד  בשנות ה-80 המוקדמות, תכנית המשמרת חלק מהמבנים ההיסטוריים של שרונה. במהלך 1980 יזם מי שהיה ראש עיריית תל אביב באותם ימים, שלמה להט צ'יצ' תחרות אדריכלים לתכנון  איזור שנקרא אז מתחם דרום הקריה. במקום הראשון בתחרות זכתה בסוף 1982 תכניתו של האדריכל קלמן כץ, שביקש לשמר כ- 40 דונם משטחה של המושבה שרונה - תחילה כפארק אורבאני בלב המע"ר המתוכנן ובהמשך בשילוב עם שימור חלק ממבני המושבה.

תכנית תב"ע 3000 בבסיס תכניתו של האדריכל קלמן כ"ץ

באותם ימים, שימש כותב שורות אלו ככתב "הארץ" לענייני תל אביב –ב-3 למרס 1983, ראיינתי את קלמן כ"ץ וכתבתי על תכניתו שזכתה בפרס הראשון. הכתבה מופיעה להלן. בבסיס התכנית הייתה כוונה לשמר מספר בניינים טמפלרים ולהרוס אחרים ובמרכז המתחם בתוך הפרק להציב אלכסון של מגדלים. ייחודו של הפרויקט בשילוב שנעשה בו בין בנייה חדשה וגבוהה בהיקף רחב, לבין שימור מבני המושבה שרונה בתוך ריאה ירוקה משמעותית, וכן בפיתוח מערכת יחסים ידידותית מבחינה אורבאנית, בין שני המרקמים. עיקר הבניה בפרויקט רוכזה אז בעשרה מגדלים בני 40-20 קומות כאשר המרחב שביניהם מיועד להולכי רגל ואילו תנועת וחניית כלי הרכב הינה תת קרקעית.  הוועדה המקומית ולאחר מכן  הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מטעם משרד הפנים אישרו את התכנית ונתנו לה מעמד חוקי.

מודל פרוייקט דרום הקריה - תב"ע 3000

לאחר שתכניתו של האדריכל קלמן כ"ץ אושרה במחצית שנות ה-80 וקיבלה את השם תכנית בניין ערים 3,000, החלו בעיריית תל אביב וגם אצל כמה גופים ירוקים מחשבות אחרות לגבי דרך שיקום מתחם דרום הקריה. באותה תקופה החלה בעבודה בעירייה האדריכלית ניצה סמוק שהובילה באומץ לשינויים דרמטיים בתכנית, בכלל זאת ביטול אלכסון המגדלים והריסת המבנים ובשיתוף פעולה עם המועצה לשימור מבנים שהובילה מאבק ציבורי בעניין שונתה בסופו של דבר התכנית והפכה לפרויקט שאנו מכירים כיום.

תחנת המיתוג של חברת החשמל בשרונה רחוב הארבעה

  האדריכל קלמן כ"ץ ובשלב מסוים גם בנו ירון, אדריכל גם הוא שהצטרף אליו כשותף במשרד ב 1993, היה מעורב בכל השינויים שנעשו ונתן את ברכתו. קלמן וירון כ"ץ גם היו מעורבים בתכנון תשתיות המתחם וירון כ"ץ, היה האדריכל שתכנן בדרום המתחם את תחנת המיתוג המיוחדת של חברת חשמל המוצבת בין רחוב החשמונאים לרחוב הארבעה.

מתחם נגה המתחדש

האדריכל קלמן כץ, היה  יליד תל אביב ועבד רוב ימיו בעיר. הוא נולד ב 1937 וזכה לתואר מוסמך בארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה. במהלך קריירה מקצועית בת למעלה מחמישים שנה, תכנן מאות פרויקטים ועסק בתחומי תכנון שונים, בהם תכנון ערים, מבני ציבור, מבני מגורים, מבני משרדים, שימור אתרים ועיצוב עירוני. במשך השנים שימש בתפקידים ציבוריים שונים בהם יו”ר איגוד האדריכלים במחוז ת”א, חבר בוועדה הארכיטקטונית של עיריית ת”א ועוד. זכה בתחרויות תכנון רבות כאשר הבולטת בהן הייתה כאמור תחרות לתכנון מחדש של אזור דרום הקריה בת"א.

התשתית הרחבה התת קרקעית במתחם שרונה

האדריכל קלמן כ"ץ תכנן והיה מעורב בפרויקטים משמעותיים נוספים ברחבי תל אביב וגם מחוצה לה. בין היתר בית הורים ויצ”ו, תל אביב שהוקם ב 1986 ברחוב דוד המלך. בית דיור מוגן שנבנה על בסיס מבנה ישן אשר שופץ, הורחב ועוצב כאחוזה הטובלת בירק – אי של שלווה בלב העיר הסואנת.

המבנה כולל כ-90 חדרים ומיני דירות, מחלקת תשושים, מחלקה סיעודית, אולם אירועים ובית כנסת.

בית הורים ויצו ברחוב דוד המלך בתל אביב

ב-1990 תכנן  האדריכל קלמן כ"ץ את מתחם נוגה, ביפו ופיתוח הקצה הצפוני של שדרות ירושלים ביפו, כחלק מתכנית כוללת לשדרות. הפרויקט יוצר, יש מאין, ככר עירונית ומדרחוב מקורה המעוצבים לפרטי פרטים ברוח יפואית. יחד עם בנו ירון כ"ץ, תכנן את המבנה משמש תחנת טרנספורמציה של חברת החשמל ומציע פרשנות מקורית לשאלה: איך צריך להיראות מבנה שהוא “בית לטרנספורמטורים”?  מדובר בפרויקט מורכב מבחינה אדריכלית וטכנולוגית, המתגלה כידידותי לאנשים ולסביבה ומהווה מקום שהוא נקודת ציון עירונית. תחמ”ש “הקריה” מעוצב כקולאז’ ארכיטקטוני, הנסמך על מקורות טכנולוגיים, אורבניים והיסטוריים. עוד היה שותף לתכנון מבנה אנרגיה “הקריה”, תל אביב. מבנה תת קרקעי עתיר מערכות הפעלה ובקרה, המשרת את פרויקט דרום הקריה, לרבות פארק שרונה והדרך התת קרקעית.

הבנייה ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים 

יד השריון בלטרון

פרויקטים בולטים נוספים שתוכננו על ידו מחוץ לתל אביב פרויקט מגורים ברובע היהודי בירושלים,   הרובע הדרומי באופקים, שדרות רגר בבאר שבע, בית אבות משהד בהרצליה, מרכז תרבות יד שטרית בטבריה, אחוזת דוברובין ביסוד המעלה, שימור מושבת הראשונים בראש פינה ואתר השריון בלטרון ועוד.

תכנית השימור במתחם ההיסטורי בראש פינה

את משרד האדריכלים שהקים ימשיך לנהל עתה בנו ושותפו האדריכל ירון כ"ץ.