מי היה וילהלם אברל'ה שביתו בשרונה הצפונית, הפך למשרד ראש הממשלה בתל-אביב?

מי היה וילהלם אברל'ה שביתו בשרונה הצפונית, הפך למשרד ראש הממשלה בת"א?

בימי מבצע "צוק איתן" לשכת ראש הממשלה פעלה מבניין המטכ"ל החדש במתחם משרד הביטחון בחלק הצפוני של שרונה, הקריה בתל אביב. אולם למעלה מ-60 שנה שכנה סמוך לו לשכת ראש הממשלה ההיסטורית, בו התקבלו רבות מההחלטות הסודיות של ממשלת ישראל מימיו של בן גוריון ועד אריאל שרון. הבניין שהוקם בסגנון מיוחד, אמור להפוך בקרוב למוזיאון להנצחת הפרק הממלכתי בתולדות הקריה בתל אביב. תכניות הפיתוח בחלק הצפוני של שרונה מתחילות בקרוב ובמסגרתן ייהרס לדאבון הלב בית הבאוהאוס של הטמפלרי הוגו ונאגל, שב-2002 נמצא בקירותיו מטמון של מטבעות זהב וגם ביתו של ג'והן וויס.

מאת אילן שחורי

במהלך מבצע צוק איתן, ניהל ראש הממשלה בנימין נתניהו את ישיבות הממשלה ובעיקר ישיבות הקבינט הארוכות במשרד מאולתר, בבניין המטכ"ל החדש בקריה. בניין זה הוקם על חורבות בית  הספר התיכון של הטמפלרים  שהוקם בצד הצפוני  של שרונה, ולימים על חלקו נבנה בית חולים יולדות הקריה).

נתניהו ודאי ידע, כי  פחות מ-100 מטרים מערבית למפגשי הקבינט, שוכן הבית ההיסטורי הטמפלרי, של וילהלם אברל'ה שנתפס במאי 1948 על ידי בן גוריון ובמשך 60 שנה הפך ללשכת ראש הממשלה בתל-אביב (עד ימיו של אריאל שרון ז"ל כראש הממשלה).

בית אבר'לה העטור צמחים המכסים את חזיתו המזרחית, עתיד להיות אחד המוקדים בתכנון החדש של מתחם שרונה הצפוני, ההולך ומתגבש בימים אלה באגפי התכנון של עיריית תל אביב ובעוד מספר חודשים, כבר יתחילו להתממש השלבים הראשונים המוקדמים, של הפרויקטים האזרחיים הראשונים במתחם הצפוני של הקריה. זאת תוך תקווה שבעשור הקרוב, כל האיזור ישתלב עם מתחם שרונה הדרומי לפארק אחד גדול.

מעל 20 בתי טמפלרים  היסטוריים פרושים כיום בשטח המתחם הצפוני של שרונה. מתחם משרד הביטחון. הבניינים כיום ברשות הצבא ומערכת הביטחון ועדיין לא ברור כמה בניינים מהם ישרדו בסופו של דבר ויצטרפו לפארק ההיסטורי שרונה. כבר כיום למשל ידוע, שבתקופה הקרובה, לצורך הפרויקטים למגורים החדשים שייבנו במתחם זה, יהרסו שני מבנים היסטוריים. אחד מהם, בית הוגו ונאגל, בניין בסגנון הבינלאומי, הממוקם בפינת קפלן ודרך בגין, והזכור כבית בו נחשפו ב-2002 כמה עשרות מטבעות זהב, לאחר עדות מפורטת של הוגו ונאגל, בן ה-90, אדריכל מוכשר, שחי אז באוסטרליה.

 הוגו ונאגל, יצר קשר עם ד"ר דני גולדמן, אדריכל שהתמחה באדריכלות הטמפלרית בארץ ודרכו נעשתה חשיפת המטמון.  אביו של הוגו, גוז'ף מרטין ונאגל, היה קבלן מראשי המתכננים והבונים של שרונה, שלושה דורות של משפחה בוני בתים התגוררו בקולוניה והוא היה זה שבין היתר, בנה והקים את בית  ספר התיכון, מקומו של בניין המטכ"ל החדש. בניין נוסף שייהרס, הוא ביתו של ג'והן וויס, המצוי צפונית לשער ויקטור והידוע כבית מספר 31.  איזורי בנייה אחרים בשטח הצפוני יהיו פרויקט מרגנית בפינת קפלן וליאונרדו דה' ווינצ'י, ושטחים בפינת שאול המלך ודרך בגין.

אך בכל צורת תכנון שלא תהיה, כבר עתה מוסכם, כי מוקד השימור במתחם הצפוני, תהיה לשכת ראש הממשלה לשעבר, בית וילהלם אברל'ה, הממוקם בקצה הציר הצפון-דרום של המושבה שרונה שנבנה כנראה בראשית שנות ה-30 ( כנראה בין 1932- ל 1934 ), התקופה המאוחרת של הקמת מבנה שרונה. הבית נבנה כאמור על ידי  וילהלם אברל'ה ,היה יבואן ויצואן מפורסם בקרב הגרמנים ובעל בית עסק גדול ביפו.

במפות מראשית שנות ה-30, מסומן בית וילהלם אברל'ה, כבית מספר 261. התיעוד הראשון שנמצא בגינו הוא מ 1932. אך יתכן והמשפחה נכנסה לגור בבית זה כבר במהלך 1930.  המבנה מתואר במפה כללית של תל אביב ובה בתי המושבה שרונה. משפחת אברל'ה השתמשה במבנה כ-כעשר שנים עד שנאלצה לנטשו.

משפחת אברל'ה, הייתה משפחת טמפלרים עשירה מירושלים. ראש המשפחה פאול אברל'ה הקים בעמק רפאים בית טמפלרי מפואר כבר בסוף המאה ה-19 ועסקי המסחר שלו בעיקר בתחום היבוא והייצוא, בעיקר מגרמניה, התרחבו גם מעבר לירושלים.  אחיו של פאול  וילהלם , ניהל עבור המשפחה את הסניף היפואי ומההון שצבר, הקים בשרונה, בצידה הצפוני,  את אחד הבתים הגדולים והמפוארים במושבה.

לבית זה ניתנה בעת הקמתו תשומת לב ארכיטקטונית מיוחדת ומחשבה רבה הוקדשה לכל פרט. מהמרצפות הצבעוניות המעוטרות, ציורי הקיר, חלונות עגולים ועד גרם המדרכות הלולייני. בלטה  בבניין הארכיטקטורה  עם הקשתות המחודדות והעגולות, שהייתה אופיינית לבנייה הגרמנית שהייתה נהוגה בשרונה של סוף המאה ה-19.

 הבניין עצמו תוכן בצורה מצולעת גיאומטרית . בבית זה נוספו גם קמרונות צלב במבואה הראשית, ושורה של ציורי קיר פנימיים שנמשכו לאורך שתי קומות הבית ועליית הגג הקטנה. על חזית הבית ועד לרעפים האדומות באיזור הגג, התפתחה במשך השנים צמחיה מטפסת מסוג קיסוס וסוגים נוספים שהקנתה למיבנה יוקרה מיוחדת, בדומה למבנים  המיוחדים באוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית .

עם חנוכת הבית הציבו בני משפחת אבר'לה את סמל המשפחה במרפסת הייצוגית בחזית המזרחית של הבניין, סמל שנשאר למרבה הפלא עד ראשית שנות ה-50 וכמובן הוחלף מנורת שבעת הקנים, סמל המדינה עם פעילות לשכת ראש הממשלה  בבניין.

בקיץ 1941, עם התקרבות קרבות מלחמת העולם השנייה למדבר המערבי, החליטו הבריטים לגרש את הטמפלרים לאוסטרליה לאחר שחלקם גם היו חברים במפלגה הנאצית. גם משפחת אברל'ה נאלצה לעזוב את ביתה. הבריטים השתלטו על מבני הטמפלרים במושבה שרונה והפכו את המקום למחנה צבאי ומשטרתי.

את הבית הגדול ומהמיוחד של וילהלם אבר'לה, תפס  המפקד הבריטי של משטרת לוד ובית אבר'לה הפך למפקדת המרחב, שהפכה להיות אחת המפקדות החשובות של הבריטים במתחם. במחצית שנייה של שנות ה-40, שימש הבניין מפקדה של קצין בריטי אחר ששמו הפרטי היה מיקי ובניין זכה לכינוי "בית מיקי", גם לאחר קום המדינה.

בראשית דצמבר 1947, זמן קצר לאחר החלטת כ"ט בנובמבר של עצרת האו"ם, החלו הבריטים לפנות את בסיסיהם. מתחם שרונה היה אחד הראשונים שפונו וב-16 בדצמבר 1947, כוחות ההגנה   תפסו את שטח המושבה שרונה לשעבר והמקום הפך ל"מחנה יהושע", על שמו יהושע גלוברמן שהיה מפקד החי"ש של ההגנה, עמד להיות מפקד גבעתי ונהרג ליד לטרון.  

ביתו המפואר של וילהלם אברל'ה, הפך באותם ימים לשמש  כמטה  חטיבת "קרייתי" ב"הגנה" ולאחר מכן בצה"ל. בבניין  בקומה הראשונה, ישב האלוף מיכאל בן גל, מפקד קרייתי במלחמת העצמאות ומשם ניהל בין היתר את השתתפות החטיבה ב"מבצע חמץ" ו"מבצע דני" לשחרור הישובים הערביים במרכז, כשבן גל עצמו קיבל את כניעתם של הערים רמלה ולוד. הקומה השנייה בבניין אברל'ה, שימשה באותה תקופה  משכן לקורס מ"כים של חטיבת גבעתי.

כחודש לפני הכרזת המדינה באפריל 1948, כבר דובר על האפשרות שהבניין ישמש כלשכת ראש הממשלה דוד בן גוריון. לקראת הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, ובשל העובדה שירושלים על פי תכנית החלוקה הייתה אמורה להיות בשליטה בינלאומית מחוץ לתחומי המדינה היהודית, נקבע כבר בראשית פברואר 1948 שמשרדי הממשלה העתידית, ישוכנו זמנית בשטח שרונה.

ב-2 במאי 1948,  12 יום לפני עזיבת הבריטים והכרזת המדינה, ביקר במקום "הזקן", התלהב והחליט סופית למקם בו את משרדיו. ביומנו כתב בן היתר: "הגרמנים ידעו לבנות מושבה יפה משבנינו אנחנו. בתים כאלה לא הוקמו במושבתינו..." (דוד בן גוריון, יומן מלחמה א, שם בעמוד 383). עשרה ימים מאוחר יותר ב-12 במאי, יומיים לפני הכרזת המדינה, עזב האלוף בן גל את משרדו וביום ההכרזה כבר שוכנה בו לשכת ראש הממשלה, מזכירות הממשלה ואולם ישיבות הממשלה. חדר השינה של וליהלם אברל'ה בקומה השנייה של הבניין הוכשר כמשרדו של בן גוריון והיה במשך 60 שנה חדרם של כל ראשי הממשלות שבאו אחריו.

ב-16 במאי 1948 התקיימה בבית אברל'ה ישיבת הממשלה הראשונה של ממשלת ישראל העצמאית ובה הוחלט על בחירת ד"ר חיים ויצמן לנשיא מועצת המדינה הזמנית. בקיץ אותה שנה שכנה בבניין גם מועצת המדינה הזמנית במשך חודש ימים, בתקופת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות.

בדצמבר 1949 החליט בן גוריון להעביר את משרדי הממשלה לירושלים, אך החליט להשאיר ברשותו, כלשכה התל אביבית את המבנה בעיקר לישיבות סופי השבוע. בית אברל'ה זכה לפרסום גדול בעיתונות ב 1963, שעה שבן גוריון נפרד מתפקידו כשר הביטחון וראש הממשלה וילדי הגנים בת"א הגיעו למקום עם פרחים רבים כתשורה והוקרה לזקן. מאז הבניין המשיך לשמש את ראשי ממשלות ישראל בעת שהותם בתל אביב.

במשך כ-60 שנה נערכו   בבית זה, הישיבות הסודיות ביותר של מדינת ישראל. קירות החדר המרכזי בקומה השנייה בבניין, נוצרים בקרבם סיפורים דרמטיים, מופלאים ומרתקים, שמי יודע אם אי פעם יפורסמו.   עשרות אלפי איש, חיילים, קצינים ואנשי ביטחון, נהגו לחלוף מדי יום ליד חזית הבית, אך ספק אם מי מהם נחשף לכל סודותיו הנצורים. בבית זה התקבלו החלטות ממשלתיות דרמטיות כמו היציאה למבצע סיני ולהבדיל כינוס ממשלת גולדה מאיר בצהרי יום הכיפורים ב 1973, ביום בו החלה המלחמה. ההחלטה על תקיפת הכור האטומי בבגדד ועוד.

ב 2006 נמסר הבניין לרשות משרד הביטחון, כיום פועלים בקומה הראשונה שבו מספר מחלקות של המשרד וגם כמה אגפים הקשורים למשרד ראש הממשלה. הבניין מיועד בתוכניות הרשמיות לשמש כמוקד תכנית השימור של המתחם הצפוני של שרונה ובעיקר כמוזיאון והנצחת הפרק הממלכתי בתולדות הקריה בתל אביב.