גורדון 67 תל-אביב. בית באוהאוס שתוכנן ונבנה ב-1935 - קומה שלישית - דירה אחורית
הורי, בתיה ז"ל (לבית רבני) ויעקב שחורי, התגוררו לאחר חתונתם במרס 1952 ברחוב ליאון רייך, ליד כיכר מסריק בתל-אביב. שנה לאחר מכן ב-1953 עברו הזוג שחורי לדירה בדמי מפתח ברחוב גורדון 67 בת"א, פינת שלמה המלך 61. אחד מבתי הבאוהאוס היפים באיזור, שהוקם ונבנה ב-1935. בבית בן שלושת הקומות, כמובן ללא מעלית, גרו בקומה שלישית, בדירה 8, עם חזית אחרית. שני חדרים (חדר בתוך חדר), ושם ב-12 בינואר 1954 נולדתי.
כל ילדותי, גיל הגן ובית הספר היסודי עברו בבית זה. גן חנה ברחוב לכיד לאחר מכן גם גן חובה באותו מקום ובכיתה א' סידרה לי אמי פרוטקציה, ובמקום ללמוד במשמרת אחר צהריים בבית ספר "הקליר", הצליחה בעזרת בעלה של חברתה שהיה סגן גזבר בעיריית ת"א, לרשום אותי לבית ספר "הכרמל" ברחוב הנביאים (הדרך ברגל היתה קצת ארוכה...). רק בכיתה ז, הצליחו הורי לרכוש לעצמם דירה בכסף מלא ועברנו ל"קריית מאיר", רחוב צייטלין 12, שם בליתי את תקופת מלחמת ששת הימים, שנות סיום היסודי ותקופת הצבא. אבי יעקב שחורי מתגורר עד היום.
היו לי לא מעט חברים סביב הבית ברחוב גורדון, שהיה לא רחוק מגן החיות של ת"א בשדרות קרן קיימת (בן גוריון של היום) והריחות בערב וקול שאגת החיות היו נשמעות תדיר בדירתנו. היו גם מקרים שחיות היו בורחות ופעם גם אחד הקופים הבורחים התחבא בחדר המדרגות שלנו. דב שברח עבר בחצרות הבית שממול.
טרום עידן הרמזורים ברחוב שלנו, היו תאונות בין מכוניות כל יום יומיים. קולות הבום... במפגש המכוניות בצומת גורדון ושלמה המלך, היו חלק מהווי הרחוב. בכניסה לבית בגורדון 67 הייתה המספרה של ז'ינה וחנות הדגים של סולאג' שגם נראה לי אז כמו פרצוף של דג. הייתה לו אמבטיה בחנות ואנשים היו מצביעים על הדג והוא עם פטיש היה קוצץ לו הראש. (ממש מחריד).
בפינה עם שלמה המלך היתה חנות המכולת של טריינין שהיה לוקח פי שלוש מהמקובל על הקרטיבים ואמי ז"ל היתה קוראת לו הגנב. ליד הייתה חנות הקצבים של קירשנבאום. בחצר האחורית של הבית הייתה גינה ובגינה עץ תפוזים. או כמה אהבנו לקטוף תפוזים וגם אשכוליות מהפרד הקטן שלנו, שממרפסת קומה השלישית, זו היתה חזית הילדות שלי.
|