לקראת יום העצמאות ה-67: הבית הנסתר בו הוחלט על הקמת מדינת ישראל

לקראת יום העצמאות ה-67: הבית הנסתר בו הוחלט על הקמת מדינת ישראל מאת אילן שחורי

את ביתו של מאיר דיזנגוף ראש עיריית תל אביב, בשדרות רוטשילד בת"א, מכירים כולם, כמקום בו הכריז בן גוריון ב-14 במאי 1948 על הקמתה של מדינת ישראל. בימים אלה מתקיימים בבית, שהיה בשעתו המבנה הראשון של מוזיאון ת"א לאמנות, שיפוצים נרחבים במסגרת פרויקט מורשת של לשכת ראש הממשלה.

אולם לקראת יום העצמאות ה-67 למדינת ישראל, שיחול  מחר, יום חמישי, כדאי להזכיר עוד שני מבנים בת"א, ידועים פחות, שחלקם בהקמת המדינה הייתה לא פחותה ואולי אף יותר מכך. האחד הוא  בניין קולנוע "קסם" בחוף ימה של תל אביב, שהפך להיות משכן מליאת כנסת ישראל בשנתה הראשונה, עד העברתה לירושלים. בניין שעשור לאחר מכן הפך לבניין האופרה של ת"א וכיום מתנשא במקום מגדל יוקרתי.

הבניין השני, החשוב יותר, הוא אחד הבתים המסקרנים ביותר בת"א הוא גם אחד מהבניינים הנחבאים  שאינם זוכים משום מה לחשיפה ההולמת את מעמדו. מדובר בבניין באוהאוס מיוחד, ברחוב צבי (הרמן) שפירא 11, ששימש ערב הקמת המדינה את כינוסי וישיבות מועצת העם (לימים הכנסת) ומנהלת העם (לימים הממשלה).

בבניין זה השייך לקרן הקיימת לישראל נתקבלו  בין ה-18 באפריל 1948 ועד ה-14 במאי 1948, החלטותיהם הגורליות  של דוד בן גוריון, משה שרת וחבריהם ונסללה הדרך להקמת מדינת ישראל. בחדר קטן ששוחזר לפני שנים אחדות ביוזמתו של ד"ר אריה בן, מנהל המרכז החינוכי של הקק"ל,  נערכה אותה הצבעה מפורסמת שהובילה לאחר מכן את בן גוריון, חרף עמדתו של שרת, להביא להכרזת המדינה ב-14 במאי 1948. בבניין זה  חוברה מגילת העצמאות ושם גם  הוחלט על שמה של המדינה החדשה. מדינת ישראל ושם גם התקבלו עוד עשרות החלטות גורליות שהביאו להקמת המדינה.

למעשה מדובר בבניין שהיה שייך לשלוחת הקרן הקיימת בתל אביב מאמצע שנות השלושים. בקונגרס הציוני הראשון ב־1897 העלה צבי הרמן שפירא את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, בקונגרס הציוני החמישי ב-1901, הוכרז על ייסוד “הקרן הקיימת לישראל“ - ארגון שתפקידו היה לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית ונוהל על ידי  ההסתדרות הציונית.

בתחילת שנות השלושים הביעו רצונם ראשי הקרן הקיימת להקים לעצמם מיבנה גם בתל אביב המתפתחת. בראשית 1935 פורסמה תחרות בין אדריכלים ובמקום הראשון זכה האדריכל בנימין אנקשטיין. שנתיים ארכה בנייתו של הבית  שהוקם בסגנון הבאוהאוס המקובל של אותם ימים ומאבן ירושלמית בשילוב בטון "משוריין".  הבניין נחנך רשמית ב 1937 ולצידו  הועבר במקביל גם אחד מבתי הספר היסודיים היוקרתיים של אותם ימים בת"א, בית ספר "הכרמל".

ב 12 באפריל 1948 החליט הוועד הפועל הציוני על הקמת מועצת העם ומנהלת העם. אז הופקע הבית מהקק"ל.  מועצת העם כללה 37 חברים (הל"ז) שנבחרו מכל קצוות הקשת הפוליטית שהייתה אז בארץ והיוו למעשה את הכנסת הראשונה. מתוכם נבחרו 13 חברי מנהלת העם (הי"ג) שהיוו למעשה את הממשלה הראשונה של היישוב היהודי בארץ ישראל. שני גופים אלה שבראשם עמד דוד בן גוריון, ניהלו את הישיבות באולם האספות, בקומה הראשונה של הבית.

לפני למעלה עשרים וחמש שנה, במלאת 40 שנה למדינת ישראל הוחלט לשפץ את הבניין ולפתוח בו את המוזיאון ביוזמתו וניהולו של ד"ר אריה בן. בקצה המדרגות שבמקום, מצוי חדר י"ג מנהלת העם. זהו שיחזור מדויק של מקום מושב ממשלת ישראל הראשונה, עם הרהיטים המקוריים, כאשר הכיסא של בן גוריון בראש השולחן, והטלפון המקורי . הרהיטים נאספו ממשרדים שונים, שופצו ונשמרו. בחדר מוצגים גם העתקי הפרוטוקולים של הישיבות. הפרוטוקולים המקוריים נמצאים ב"גנזך המדינה". ב"אולם האספות" מוצג המאבק וההתלבטות שנערכה כחודש ימים על הכרזת המדינה. כאן התקבלה החלטת  "מנהלת העם" להקים את מדינת ישראל. בעד ההחלטה הצביעו שישה ונגדה- ארבעה.

 באולם זה ניסחו גם את "פקודת יסוד" ואושר הנוסח הסופי של "מגילת העצמאות". במוזיאון ניתן לחזות בשלושת הגרסאות שהוכנו למגילת העצמאות. מכיוון שלא הספיקו לכתוב את הנוסח הסופי של המגילה ביום הכרזתה (14 במאי 1948) היא נחתמה על גבי קלף ריק. שלושה שבועות לאחר מכן, השלימו את כתיבתה על הקלף המקורי.

לאחר הקמת המדינה ובשל המצור שהיה באותם ימים על הבירה בירושלים, התקיימו אספות הכנסת הראשונה באולם קולנוע "קסם" בחוף ימה של תל אביב שזכה לאחר מכן לכינוי בית האופרה.

בניין קולנוע "קסם" הוקם ב  1945 על ידי האדריכל יוסף נויפלד, במפגש רחוב אלנבי ורחוב הירקון, בסמוך לכיכר מעוצבת אותה תכנן  כבר ב 1921 האדריכל. ריכארד קאופמן.  הכיכר בה הוקם הבניין תוכננה להיות רחבת ידיים בצורת מניפה וסביבה מבני בידור ובילוי הפונים אל הים. הכיכר זכתה כבר ב-1922 להיקרא "כיכר הקזינו", על שם בית הקפה "גלי אביב", שתוכנן   בסמוך, על חוף הים על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ. מאוחר יותר, לאחר הרס בית הקפה, קיבלה הכיכר את השם כיכר הכנסת.

יוסף נויפלד, אחד מאבות האדריכלות בסגנון הבינלאומי של תל-אביב מאמצע שנות השלושים, תכנן את הבניין בצורת עמודים בעלי קשתות משולשות, בדומה לבניין שהוקם ממול. הבניין יועד מראשיתו לשמש כאחד מבתי הקולנוע המודרניים של תל אביב באמצע שנות ה-40 והשם שניתן לקולנוע היה "קסם". בעת מלחמת העצמאות, הפך הבניין למטה מפקדת חיל הים ולאחר הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948, שעה שירושלים הייתה במצור ולא ניתן היה לקיים בה את ישיבות הכנסת, הוחלט להפוך את קולנוע "קסם" לאולם הכנסת הראשונה.

ב-14 לפברואר 1949, נפתחו לראשונה ישיבות הכנסת בתל אביב בבניין קולנוע "קסם".  בישיבה הראשונה,  אז עוד של האסיפה המכוננת,  נבחר יוסף שפרינצק ליו"ר האסיפה. יומיים לאחר מכן באותו מקום, נבחר חיים ויצמן כנשיאה הראשון של המדינה ושם האסיפה השתנה לכנסת הראשונה. המליאה התכנסה  בקולנוע "קסם", עד ה-5 בדצמבר 1949. באותו יום, על רקע הדיון באו"ם בנושא בנאום ירושלים ראש הממשלה דוד בן-גוריון הכריז כי ירושלים היא בירת הנצח של ישראל ו"לב לבה של מדינת ישראל",  והוא מחליט על מעבר מידי של הכנסת לירושלים, שם התכנסה לראשונה ב-26 בדצמבר בבניין הסוכנות היהודית בירושלים. 

ב-1950 נרכש הבניין על ידי עיריית תל אביב ונערכו בו בתקופה מסוימת ישיבות מועצת עיריית תל א ביב ומאוחר יותר שימש הבניין גם כמוקד משרדי מס ההכנסה. ב-1958 נרכש הבניין על ידי "חוג ידידי האופרה" כמשכנה של האופרה הישראלית שם היא פעלה עד סגירתה ב-1982. עוד במהלך קיומה של האופרה במקום נרכש הבניין ב-1972 על ידי משפחת שפניצקי מגרמניה וב-1988 נהרס הבניין ההיסטורי ובמקומו הוקם כמה שנים לאחר מכן, מגדל מגורים, מרכז קניות ובידור הידוע בשם "מגדל האופרה", הקיים עד היום. את כינוס מליאת הכנסת הראשונה, מנציחה  באולם הכניסה תמונה גדולה של ישיבת הכנסת הראשונה, אז בניהולו של היו"ר הראשון קדיש  לוז.