מי גנב את שלט בצלאל מתל-אביב

 מי גנב את שלט בצלאל מתל-אביב / אילן שחורי

שלט הקרמיקה של בצלאל שנגנב באחרונה

מי גנב בשבועות האחרונים, שלט קרמיקה נדיר ומהודר, מעשה ידי אמני "בצלאל" בירושלים, וככל הנראה בידי זאב רבן עצמו, מראשית שנות העשרים, שהוצב בחזית בית הספר "אחר העם", ברחוב אחד העם 37 בתל-אביב?

השלט   הנדיר, נעקר תוך גסות ונזק לקיר, מחזית בית הספר הוותיק הפונה לרחוב אחד העם.  לפני כחודש עוד ניצב השלט במקומו ( ראה צילום) וביום שישי החולף בעת סיור שערך במקום כותב שורות אלו, נמצא שאלמוני עקר בגסות את שלט הקרמיקה.

בתמונה העליונה: אילן שחרי מצביע על מקום גניבת שלט בצלאל, ובתמונה למטה המקום בתקריב

השלט היה עשוי קרמיקה בצבע צהוב ירוק, עם כתובות ממוסגרת בעיטור בצבע כחול ובו נאמר: נבנה ע"י המשרד לעבודות ציבוריות ובניין של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בא"י, עפ"י התכנית ותחת השגחת הארכיטקט ד. הרשקוביץ בשנת תרפ"ד.  ולמטה בצד  ימין החתימה בצלאל.

אם במקרה נתקלתם בשלט נדיר זה, באחד השווקים, שוק הפשפשים, או בבית פרטי, דעו כי השלט נגנב ונלקח באופן בלתי חוקי ואנא הודיעו מיד למחבר כתבה זו, או לתחנת המשטרה הקרובה.

 גלוייה ותמונה של בית ספר אחד העם עם הקמתו ועוד לפני שקיבל את השם. הבנייה הסתיימה ב 1924

בנייתו של בית הספר אחד העם שהסתיימה ב1924 הייתה האות להתפתחותו של אזור לב תל אביב. כיום משמש המבנה כבית ספר לבנות של רשת החינוך החרדית בית יעקב. העוברים ברחוב אחד העם בתל אביב אינם יכולים להתעלם מאחד המבנים היפים ברחוב, המעוטר בלוחות קרמיקה, ובהם סמלים יהודיים. מדובר בבית הספר אחד העם, מבנה בית ספר הראשון בעיר ואחד המבנים הבולטים באדריכלות האקלקטית של תל אביב מאמצע שנות ה-20.

 פרטי הקרמיקה המדהימים בחזית הבית מעשה ידי זאב רבן

עיקר ייחודו של המבנה הוא בשילוב עבודת קרמיקה מרהיבה מבית היוצר של בית הספר לאמנות בצלאל, אותה הוביל באותן שנים האמן זאב רבן. כך לדוגמה בכניסה לבית הספר, מתחת לשלט, קיימת גומחה ובה תיאור של חזון אחרית הימים - "וגר זאב עם כבש". 

 ארבעת הערים של זאב רבן המוצבים בחזית הבניין, משנות החמישים אגף ההנהלה.

בשני האגפים הסימטריים של חזית הבניין, מעל חלונות הקומה הראשונה, נראות בתוך קשת-פרסה תמונות נוף של ארבע מערי ארץ-ישראל. חברון ויפו שהינן ערים עתיקות המסמלות את עברו של עם ישראל, וחיפה וטבריה המסמלות את הציונות המודרנית. בחברון נראית מערת המכפלה וביפו נוף העיר העתיקה. בחיפה בולט מבנה הטכניון המסמל את הקמתו של מרכז החינוך המקצועי המדעי העברי בארץ-ישראל וניצחון השפה העברית (על הגרמנית); בטבריה – סירת מוטור שנקראה על שמו של המנהיג הציוני הנודע, ד"ר מקס נורדאו, ששימשה להובלת עולים מכורדיסטאן בקו הפלגה מטבריה לצמח. הקשר בין עבר להווה מתבטא בהופעתן יחדיו של ארבעת ערים אלה על חזית הבניין. כשבכל אגף נראים שני צמדי ערים – עיר עתיקה וחדשה – טבריה ויפו, חברון וחיפה. מתחת לתמונות מופיעה החתימה "קרמיקה בצלאל".

חזית בית ספר אחד העם בתמונה כפי שצולמה ביום שישי ה-1 במרס 2013

בשני צדי הכניסה בולטים  אריחים ובהם דמויות אריות מכונפים האוחזים במנורה. מעל דלת הכניסה אפשר למצוא את סמלי 12 שבטי ישראל וכן לוח עם תבליט של העיר ירושלים והכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

אחד המראות המרהיבות של פרטי הקרמיקה של זאב רבן בחזית הבניין

אדריכל  הבניין היפה והמיוחד הזה, היה  דב הרשקוביץ שנחשב אחרי מלחמת העולם הראשונה לאחד האדריכלים המבוקשים בתל אביב. הוא כיהן כמהנדס העיר השני של העיר, הרשקוביץ הקים בין היתר את האולם הפתוח בראינוע עדן, תכנן את בית הפועל ברחוב הירקון, בנה את בית ועד הקהילה ברחוב רוטשילד ואת בית החולים הדסה ברחוב בלפור.

מייסד בית הספר "אחד העם" היה הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', הידוע בכינויו אז"ר. בית הספר החל לפעול עוד ביפו, והתגלגל בדירות שכורות, בכללן בבית הכנסת ברחוב יהודה הלוי. לאחר חזרת תושבי תל אביב מגירוש יפו עבר בית הספר לרחוב אלנבי, עד שזכה למבנה קבוע ברחוב אחד העם.

לאחר המעבר לתל אביב ניהל אותו פסח אוורבוך, גיסו של ביאליק, מחלוצי הוראת הטבע בארץ ישראל, שעמד בראש המוסד עד פטירתו ב-1948. תחת ניהולו עבר בית הספר לפינת אחד העם, בצלאל יפה ובן זכאי. רק ב-1926  שונה שם בית הספר ל"אחד העם", לאחר שעיריית תל אביב החליטה להעניק לאחד העם תואר אזרח כבוד, ותוך מתן הוקרה לאיש.

תחילה הוקמו בו שתי קומות ובהן 11 כיתות, חדר מלאכה, חדר מנהל וחדר מורים. במהלך השנים נוסף לבית הספר אולם התעמלות, ואגף שני בו שכן תיכון א', הגימנסיה העירונית הראשונה בעיר.

בשלב הראשון הייתה חזית בית הספר והכניסה הרשמית מרחוב אחד העם ובראשית שנות החמישים, עברה הנהלת בית הספר לצד זה, והכניסה הרשמית לבניין הועברה לרחוב בצלאל יפה.

בעת הקמתו היו סביבו חולות בלבד ועליהם כמה צריפים ובניינים

ספורים, אבל מאוחר יותר התפתח אזור מגורים שנקרא מאוחר יותר "לב תל אביב". היה זה המקום הראשון בו הונהגו לימודי מלאכה, נגרות וכריכייה. המורה הראשון למלאכה היה לוין קיפניס, שהעסיק לצדו את אחוזת בית וייס, בתו של מייסד העיר. בחצר בית הספר התקיימה גם אחת התערוכות הראשונות של תעשייה ויוזמה ארץ ישראלית, תערוכה שהפכה לאחר עשור לתערוכת "יריד  המזרח" בגני התערוכה הישנים של ת"א.

עד 1948 היה בית הספר לבנים בלבד, מחשש שהבנות ישפיעו לרעה על הלימודים. אחרי מותו של אוורבוך נכנסו בנות לבית הספר, וב-1949 למדו בו 900 תלמידים בשתי משמרות והיה מהגדולים בעיר. בין בוגריו הראשונים מפורסמים רבים, ובהם המלחין יהודה שרת, פרופ' עמוס דה שליט, רב-אלוף צבי צור, ראש המוסד צבי זמיר והבמאי נסים אלוני.

לאחר מותו של יוני נתניהו במבצע אנטבה ביולי 1976, הוסב שמו של בית הספר ל"בית הספר גבעת יונתן", והוא התמקד בחינוך המיוחד. כיום משמש המבנה כבית ספר לבנות של רשת החינוך החרדית "בית יעקב".