טבע וארכיאולוגיה בליבה של עיר

טבע וארכיאולוגיה בליבה של עיר

מזג האוויר של השבועות האחרונים, הביא לתוך ליבה של תל אביב, שפע של פריחה צבעונית, באחד מהפינות הירוקות שעוד נותרו בעיר.

באחד האזורים היקרים  בצפון ת"א, מסתתרת שמורת טבע קטנה. כל חורף מחליפה שמורה זו צבעים אחת לכמה ימים ומהווה מוקד לפריחה תקופתית מרהיבה של סוגי פרחים שונים:  סביונים  וסייפנים, כלניות ואירוסים ומעל  לכל נרקיסים שגם העניקו למקום את שמו: עמק הנרקיסים או גבעת הנרקיסים.

אולם מעטים יודעים שבמקום מרהיב זה בגבול ת"א ורמת השרון, שאולי עוד רגע ייכבש גם הוא על ידי קבלנים ובוני מגדלי מגורים, חבוי גם אחד האתרים הארכיאולוגים המרתקים והחשובים בגוש דן: מערכת קברים מרהיבה חצובה בסלע, של שומרונים ואולי גם יהודים מלפני יותר מ 1500 שנה, בתקופה הרומית ביזנטית.

לשכיית חמדה מיוחדת זו ניתן להגיע מהחלק הצפוני של רמת אביב ג'. ליד הבית ברחוב דרזנר מס' 73, קיים  שביל ציבורי פתוח ודרכו ניתן תוך שניות להגיע למרחבים הצבעוניים ולשכוח שבעצם נמצאים בלב הבנוי של גוש דן. יש המגיעים למקום גם ברכיבה על סוסים מאזור רמת השרון, או חוות הדלק בגלילות  ויש שאינם מהססים לחבל ולפגוע בשטחי הפריחה וחולפים בשדות הירוקים ברכבי השטח המפוארים שלהם.

השטח הירוק הוא גם גן עדן לילדים. תלוליות הכורכר הטבעיות שעוד נותרו בשטח, מהוות מוקדי משחקים לצעירים, טיפוס לגובה הגבעה בסיוע חבלים, תצפיות על האזור ועוד. השטח המתפרס עד דרומית לחוות הדלק לשעבר בגלילות, מחולק על ידי ואדי, שבחלק מהאזורים ניתן לחצות אותו ללא קושי, ומבלי להירטב גם לאחר ימי הגשם והשיטפונות.

אך ההפתעה הגדולה שמורה במרכז בקצה המזרחי של השמורה הפרחונית המיוחדת הזו. כאן  חבוי  אתר  ארכיאולוגי  מקסים שנחשף במקרה במהלך סלילת מסילת הרכבת מת"א לחיפה בראשית שנות ה-50.

 למקום אין שם רשמי ויש המכנים את המקום בשם "מערות אפיקה" או "מערות תל ברוך".  זאת למרות שבעבר רשות העתיקות הציבה מספר שלטים במקום, אך אלו מזמן התבלו או נגנבו על  ידי זרים.

הקבר הראשון התגלה תוך כדי חציבת כורכר לבניית המסילה. במהלך שנתיים בין 1951-1952 ביצע במקום חפירות ארכיאולוגיות, ד"ר יעקב קפלן, שהיה אז ארכיאולוג עיריית תל אביב ומנהל המוזיאון הארכאולוגי ביפו. ב-1989 התבצעו  המשך החפירות על ידי רשות העתיקות, עם סלילת  נתיבי איילות. לאחר שנערכו גם חפירות הצלה במקום, נחשפו  בסופו של דבר שמונה מערכות קברים חצובות בסלע הכורכר. הסתבר שלכל מערכת-קבר שהיא בגודל 2.5 על 2.5 מטרים, יש חצר עם מדרגות לירידה, כאשר לאורך קירות החצר נחצבו ספסלים לישיבה. מהחצר יש פתח לאולם קבורה, בו יש כוכים ומקמרים בהם הונחו ארונות המתים. ד"ר קפלן מצא גם כי דרך סתימת הקברים כאן הייתה שונה ממקומות אחרים ברחבי א"י כמו למשל מין שיטה שהייתה נהוגה  "בבית שערים" בהם נסתם  אולם הקברים על ידי דלת מלבנית הסובבת על צירה. מסתבר כי פתח אולם הקברים בשטח זה  נסתם על ידי לוח אבן גדול ועגול  המכונה "גולל" שעדיין אחדים ממנוי מצויים במקום.

בקברים נמצאו  אוצר של ממש שהיו כלי מנחות שהונחו לצד הקברים כמו נרות וכלי חרס מעוטרים עשויים בדפוס וחתומים, כלי זכוכית, אצעדות , טבעות ותליונים, וכן מטבעות באמצעותן ניתן היה לקבוע כי מדובר בקברים מהמאות הרביעית והחמישית לספירה. אחד הממצאים שהתגלו בחפירות האתר הוא קמע ברונזה, עליו נכתבו בכתב שומרוני קטעי פסוקים: " ה' גיבור, ה', שמד", ו"אין כאל ישרון". "ה' אחד".  על פי קביעותיו של ד"ר קפלן, גם בספרו "הארכאולוגיה וההיסטוריה של ת"א ויפו", האתר היה בית קברות שומרוני ואולי אפילו גם יהודי, במהלך המאות הרביעית והחמישית לספירה, בעיקר של אנשי ישוב שומרוני קדום ששכן בח'רבת אל-ע'ורה, הנמצאת מעברם השני של נתיבי אילון, בין מטעי הכפר הירוק. הקבורה במקום פסקה לאחר כישלון מרד השומרונים בשנת 529.  את הממצאים  שנתגלו העביר ד"ר קפלן למוזיאון שניהל ביפו שעתיד להיפתח מחדש לקהל.

מסתבר שלעיתים לא צריך לרוץ ולטייל הרחק מאזור המגורים. לפחות לתושבי תל אביב, יש ממש בתוך העיר פינה מקסימה ומרהיבה המשלבת ארכיאולוגיה וטבע חופשי ויש רק לקוות שהשטח הזה ימשיך להיות פתוח לציבור ולא יכוסה בקרוב כולו בבטון.