|
גשר זמני לשלושה חודשים בלבד
סיפורו המדהים של אינג' שמחה (סימה) קליוסקי, ראש מחלקת התנועה הראשון של עיריית תל אביב, שיזם את גשר מעריב כגשר זמני לשלושה חודשים בלבד, שעמד מאחורי הרמזור הראשון בתל אביב, הגל הירוק וגם יזם תוכנית שלא יצאה לפועל לרכבת תחתית בתל אביב. עכשיו נסגר המעגל.. הגשר שהקים מפנה דרכו לרכבת
מראה גשר מעריב. השבוע יגיע לסוף דרכו. צילום: דוד שי
מאת אילן שחורי
בעוד ימים אחדים, בסביבות שתיים אחרי חצות, ישמע במרכז תל אביב קול נפץ אדיר ואחד הסממנים של העיר בעשרות השנים האחרונות יקרוס ויעלם מהשטח. בדיוק 39 שנים, לאחר שנחנך גשר מעריב, ברוב פאר והדר ב-7 ביולי 1976, יקרוס הגשר ויפנה את מקומו לאחת התחנות הגדולות של הרכבת הקלה התל אביבית.
מעטים יודעים, ואולי כאן תהיה החשיפה הראשונה, שגשר מעריב הוקם בכלל כ"גשר זמני לשלושה חודשים בלבד". המהנדס העירוני שהיה אחראי על הקמת הגשר כתב זאת במסמכי ההקמה ולאחר מכן - שהוחלט לא להסירו, גם בעשרות תזכירים לגורמי העירייה הבכירים בהם ראש העירייה, עד שנאלץ לפרוש מעיריית תל אביב לאחר יותר מ 30 שנה.
צומת מעריב כמה שנים לפני הקמת הגשר. ראשית שנות ה-70
. מתחקיר שעשה כותב שורות אלה התברר, כי מאחורי היוזמה להקמת גשר מעריב עמד עוד במחצית הראשונה של שנות ה-60, המהנדס שמחה (סימה) קליוסקי, שהקים כמה שנים קודם לכן ,ועמד בראש אגף התנועה של עיריית תל אביב, אגף תנועה שהיה אז חדשני וראשון מסוגו בארץ. שמחה קליוסקי שעבד תחת לא פחות מחמישה ראשי עיר, הביא לעשרות חידושים תנועתיים בתל אביב של שנות החמישים והשישים. הוא הביא להקמתו של הרמזור הראשון בעיר, הנהיג את שיטת "הגל הירוק" ואף פעל נמרצות להקמת רכבת תחתית בעיר, תוכנית שהחלה לקרום עור וגידים ואפילו הייתה מעורבות בפרויקט חברה זרה, אך התוכנית לא יצאה בסופו של דבר לפועל. צחוק הגורל הוא, שהאיש שפעל להקמת רכבת תחתית בעיר, ומאוחר יותר הוביל להקמת גשר מעריב, 39 שנה מאוחר יותר, ייהרס הגשר בשל הקמת תחנה לרכבת תחתית מודרנית.
שמחה קליוסקי. למעלה מ-30 שנה באגף התנועה בעיריית תל אביב
שמחה קליוסקי, יליד אודיסה (1910), התגלגל לאחר מכן ליוגוסלביה שם למד בבלגרד הנדסה אזרחית באוניברסיטה עם התמחות בחשמל ובמקביל לימודי כינור באקדמיה למוזיקה בעיר. לאחר מכן, שירת כקצין בצבא המלכותי היוגוסלבי. למד תואר שני בהדסה בשוויץ וב-1941, בעצם ימי מלחמת העולם השנייה, הצליח לעלות לארץ ישראל. בראשית 1944 מצא שמחה קליוסקי, את מקומו במחלקת הדרכים בעיריית תל אביב. הוא לא היה איש פוליטי אך היה מקורב לחוגים האזרחיים ששלטו באותו זמן בעיריית תל אביב. ישראל רוקח יורשו של מאיר דיזנגוף היה באותם ימים ראש עיריית תל אביב והוא זה שקיבלו לעבודה (לימים עבד גם תחת ראשי עיר כמו חיים לבנון, מרדכי נמיר, יהושע רבינוביץ ושלמה להט). בעיריית תל אביב התקבל כעוזר למודד ועד מהרה החל להיות מעורב בענייני התנועה בעיר.
הצומת הראשונה בדרך יפו פינת הרצל שרומזרה בתל אביב. המתכנן: שמחה קליוסקי
אינג' קליוסקי, היה מעורב ופעיל במיוחד בהחלטה העירונית להציב את הרמזור הראשון בעיר.הרמזור נתפס אז בעיני הציבור כפסגת הטכנולוגיה להסדרת התנועה ברחובות הערים. חיפה היתה הראשונה בארץ שהציבה את הרמזור הראשון עוד ב-1949. ב-8 במרס 1951 הוצבו שלושת הרמזורים הראשונים בדרום תל אביב, בפינת רחובות דרך יפו, הרצל ונחלת בנימין, אזור שהווה אז את המרכז המסחרי של תל אביב שנתיים מאוחר יותר ב-30 באפריל 1953, עמד קליוסקי מאחורי הקמת הרמזור בכיכר מגן דוד. ואינג' קליוסקי ,שהיה מהנדס חשמל בהכשרתו , הבין את אופן פעולתו של רמזור חשמלי טוב יותר מעמיתיו, שבאו ברובם מתחום ההנדסה האזרחית.
ההתמחות של שמחה קליוסקי בענייני התנועה, צדה את עינו של חיים לבנון ראש העירייה שהחלף ב 1952 את ישראל רוקח (מונה על ידי דוד בן גוריון כשר הפנים), והוא הציע לקליוסקי ב-1955, להביא להקמת יחידה עירונית חדשה "לתכנון והסדר התנועה", מה שהפך לימים למחלקת ולאחר מכן לאגף התנועה של העירייה. עירית תל אביב הייתה הראשונה במדינה שראתה צורך להקים יחידה מקצועית שכזו ובעקבותיה הלכו עיריות כמו ירושלים וחיפה.
בשנות השישים הראשונות הותקנו בארץ כ- 10 רמזורים מדי שנה, ברובם הגדול בצמתים הסואנים של ת"א. עם ריבוי הצמתים המרומזרים בת"א הוחלט ב 1964, גם ביוזמתו של שמחה קליוסקי על הפעלת "גלים ירוקים" לאורך הצירים הראשיים : אלנבי, בן יהודה, דרך חיפה (דרך נמיר כיום) דרך פ"ת, ( דרך מנחם בגין כיום) ורחובות ארלוזורוב, יהודה הלוי, ודיזנגוף. דווקא המשטרה היתה זו שהתנגדה נחרצות להפעלת הסדרי "גל ירוק" אלו, אך לאחר וויכוחים גדולים עם אינג' קליוסקי, שקיבל את גיבוי ראשי העיר, נאלצו גם במשטרה להסכים. זמן קצר לאחר מכן עמד גם מאחורי ההחלטה לשינוי כיוון התנועה ברחובות דיזינגוף ובן יהודה שהיו בעבר דו סיטריים והפך אותם לחד סיטריים, כל אחד בכיוון אחר.
ראש עיריית תל אביב שלמה להט, בעת נאומו בטקס חנוכת גשר הנשרים. לצידו משמאל דוד שיפמן, סגן ראש העירייה והממונה של התחבורה ומימין גד יעקב שר התחבורה באותם ימים. צילם יוסף ליאור, הצלם העירוני. ארכיון עיריית תל אביב
גשר הנשרים בעת טקס הפתיחה. יולי 1976. צילום יוסף ליאור, הצלם העירוני
המכובדים בטקס חנוכת הגשר ליד שלט ההנצחה: משמאל לימין: דוד שיפמן, שלמה להט, גד יעקובי ומי שהיה אותם ימים ראש אגף התנועה. צילם יוסף ליאור, הצלם העירוני. ארכיון עיריית תל אביב
עוד לפני היוזמה להקמת גשר מעריב. יזם אינג' קליוסקי ב-1962 הקמתה של רכבת תחתית בתל אביב, בה ראה צורך השעה. התכנית, שהוכנה ע"י אנשי המטרו של פריס (RATP) שכונתה במסמכי עיריית תל אביב "תכנית ה- X ", הייתה מורכבת משני קווים המצטלבים במרכז העיר, ליד ככר דיזנגוף. קו אחד התחיל במגרשי התערוכה בקצה הצפוני של רחוב דיזנגוף והסתיים בתחנת רכבת דרום (ליד תיכון הולץ). הקו השני החל באזור תחנת הרכבת ארלוזורוב והסתיים בשד' ירושלים בדרום יפו. תכנית המטרו השתלבה מאוחר יותר בתכנית האב לתחבורה ת"א –יפו, שנערכה ע"י קולין-זהבי והתפרסמה בשנת 1968 ובה הוארכו קווי המטרו צפונה עד רמת אביב, דרומה עד חולון ובת ים ומזרחה עד פ"ת. שמחה קליוסקי הביא לצורך ביצוע התכנית, הצעות משתי חברות זרות אשר אחת מהן אף הייתה מוכנה לבנות את הרכבת תמורת זכויות הפעלתה למשך מספר שנים. אולם ,התנגדויות רבות לכך שחברה זרה תפעיל את הרכבת התחתית בת"א גברו על הצעתו והיא הונחה אחר כבוד במגרה. אגב בעת בניית "מגדל שלום" בקצהו הצפוני של הרצל, התעקש שמחה קליוסקי כי תבוצע במרתף הבניין הכנה בסיסית לרכבת התחתית וכן אכן נעשה.
במחצית שנות ה-60, טען שמחה קליוסקי, כי יש לפעול נגד פקקי התנועה הגדולים שהחלו באחד הצמתים המרכזיים של העיר: "צומת מעריב". מעריב היה עיתון מרכז באותם ימים, וניצב בצד הדרומי של השוק הסיטונאי הפעיל של העיר וממזרח לו, עורק התנועה המרכזי של דרך פתח תקווה (כיום דרך בגין). קליוסקי חשב על אפשרות של מנהרה מונמכת שתעבור בציר התנועה, ובינתיים עד בנייתה יוקם למשך שלושה חודשים גשר עילי, כ"גשר זמני" בלבד. קליוסקי ציין במסמכי העירייה הפנימיים כי הקמת הגשר הזמני, תמנע את בעיית עומסי תנועה ופקקים בעת ביצוע שיפוצים בצומת שמתחת. מאחר והיה בעל חזון והבין את בעיות התנועה, גם הגשר שהיה אמור להיות זמני, תוכנן באופן כזה שיוכל להחזיק מעמד שנים ולעמוד בעומסים עתידיים של התנועה. הגשר הזמני תוכנן להיבנות בשנת 1967, אך עקב עלויות גבוהות של פיצויים, בעיות הנדסיות, מחסור בקבלנים שיכלו לקחת על עצמם פרויקט בסדר גודל שכזה, ואחר כך עיכוב בתשלום לקבלן על ידי חברת נתיבי איילון – התעכבה הבנייה. היא החלה רק בשנת 1976 ונמשכה כשנה.
הגשר עשוי מטונות של בטון ופלדה, אורכו כ־200 מטר וגובהו כחמישה מטרים. ב-7 ביולי 1976, התקיים על הגשר טקס הפתיחה המרשים בהשתתפות ראש העיר החדש של תל אביב, שלמה להט צ'יצ, וראש אגף התנועה שזמן קצר לפני כן מונה. סגן ראש העירייה דוד שיפמן, האיש שעמד באותם ימים גם מאחורי הגבהת כיכר דיזנגוף במרכז העיר. באותו שבוע של חנוכת הגשר החדש, התרחש באוגנדה "מבצע אנטבה" וזמן קצר לאחר מכן הוחלט להנציח המבצע בגשר החדש והוא זכה לשם "גשר הנשרים" לכבודם של לוחמי מבצע אנטבה.
שמחה קליוסקי עם פרישתו מהמועצה לשימור בדרכים. מקבל מגן מהשופט דב לוין
ככל שחלפו השנים, החלו להתפרק ממנו חלקים, ברגים נפלטו החוצה וחלודה רבה החלה במקומות מסוכנים. האינג' שמחה קליוסקי, כמעט עד פטירתו ב 2002, בגיל 92, טען כי הגשר מסוכן, נבנה כזמני בלבד ויש לעצור מעליו את התנועה. הוא שלח עשרות מכתבים ומזכרים לעירייה אך איש לא טרח להשיבו. זמן קצר לאחר חנוכת גשר מעריב, סר חנו של שמחה קליוסקי, בקרב ראשי העירייה החדשים ודוד שיפמן מינה אז את מקורבו המהנדס דן הולצמן כראש אגף התנועה וקליוסקי פרש מהעירייה.
שמחה קליוסקי, היה מיוזמי המועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים ומשמרות הזה"ב. תחום שהיה כל עולמו. בתו, כיום עו"ד מיכל אופיר, קצינה לשעבר במשטרה, סיפרה לכותב שורות לו, כי בילדותה הקפיד אביה שבפורים תהיה מחופשת לסימן זהירות בדרכים.
ספרו של שמחה קליוסקי. יצא לאור ב 1976
שנים רבות שימש כיו"ר סניף ת"א של המועצה וחבר ההנהלה הארצית. מניעת תאונות דרכים הייתה בראש מעיניו, ארגן עשרות כנסים אליהם הגיעו אלפי אנשים והפך למרצה מבוקש בתחום זהירות בדרכים והתחבורה. יעץ גם לעיריות שונות ברחבי הארץ בענייני תחבורה והפך מומחה בעל שם עולמי בתחום זה . מידי שנה השתתף בכנסים והרצה למומחים שונים מהעולם כשהוא מייצג את העיר תל אביב ואת מדינת ישראל. כתב מאמרים רבים בארץ ובעולם, פרס גם ספר בשם "נהיגה מהנה" בהוצאת הוצאת הספרים "עם עובד" אשר ראה אור בשנת 1976, שם צפה כי מספר כלי הרכב בישראל יגיע בשנת 1985 למיליון.
שמחה קליוסקי עם הכינור. לימודים בבלגרד, הקים את תזמורת עובדי עיריית תל אביב
עוד בתקופה הארוכה של עבודתו בעיריית תל אביב היה ממקימי התזמורת הסימפונית של עובדי עיריית תל אביב, כנר ראשון וסולן בתזמורת. התזמורת הופיעה על בימות שונות בת"א, נתנה במה ראשונה ללא מעט מוסיקאים בין היתר גארי ברטיני, דניאל אורן ועוד.
ביום בו ייהרס גשר מעריב, כדאי להיזכר באותו מומחה, אינג' שמחה קליוסקי, שביקש להקים רכבת תחתית בתל אביב של ראשית שנות ה-60, בנה באותו מקום גשר זמני לשלושה חודשים, שהפך לקבוע למשך 39 שנה ועתה הוסר כדי להקים.... אותה רכבת תחתית.
--------------------------------------
סרטון המתאר את הליכך פיצוץ והסרת גשר מעריב. באדיבות החברה המבצעת
|
