שרונה אז והיום

ספרי תל אביב במהדורה דיגיטלית

גלריית סרטים

מגנטים תל-אביביים למכירה

מאמרים בתולדות תל-אביב

גלריית תמונות

פורומים

לוח אירועים

ספרים חדשים בנושא א"י

העולם שלי - מאמרים וכתבות על אטרקציות עולמיות

ארכיון ניוז-לטר שבועי

מאמרים וכתבות תיירותיות

סרטי תל-אביב הקטנה

מכתבי תודה על סיורים

ספרים של אילן שחורי למכירה

תל אביב - אודיסה

בית הבאוהאוס בו נולדתי - גורדון 67 תל-אביב

מסמכים נדירים מתולדות תל אביב

סרטים והופעות של אילן שחורי בתכנית רואים עולם בערוץ 1











ימי טרזן בתל-אביב - 100 שנה לראינוע עדן

ימי טרזן בתל אביב הקטנה  - 100 שנה לראינוע עדן

 

מאת אילן שחורי

61 שנה  מ 1914 עד 1975, עמד "ראינוע עדן" ולאחר מכן "קולנוע עדן",  במרכז החיים התרבותיים של תל אביב, ובעיקר בימי תל אביב הקטנה. בדיוק לפני 100 שנים, ב-22 באוגוסט 1914 (יום שישי הקרוב), נפתחו שעריו בקול תרועה גדולה והורם המסך שהקרין חלומות ואשליות על ליבם ונפשם של תושבי תל אביב הקטנה.
 

קולנוע עדן הפך מהר מאוד למוקד ובעיקר מחולל תרבות בעיר העברית הראשונה והוא היה מעין קארגני הול, בולשויי תיאטר או ל-סקלה עבור תושבי תל אביב שהיו עדים להתפתחות עירם ,במקביל ובשילוב הפעילות המתפתחת והמרתקת בבית קולנוע ייחודי זה שהחל דרכו דווקא בשם  "סינומטוגרף".

הנחת היסוד לראינוע 'עדן'. מימין לשמאל היזמים משה אברבנאל ומרדכי וייסר, מהדס המבנה,  והקבלן עקיבא-אריה וייס.

הכל החל מביקור שערך מאיר דיזנגוף ראש ועד תל-אביב באלכסנדריה שבמצרים בסוף 1912.  מארחיו התגאו בסינמה החדשה שהחלה לפעול בעיר. דיזנגוף התלהב ומשחזר לתל אביב ביקש להציב בתל-אביב את הפלא התמונתי החדש. סינומטוגרף קראו לו אז במסמכי וועד תל אביב.

ההזדמנות נקראה בפני ראש הוועד הנמרץ לאחר שבמחצית 1913 עלה לא"י והתיישב בשכונה, יזם צעיר בשם משה אברבנאל.  אברבנאל, יליד  פלך לוזנה במוהילב שברוסיה למשפחת סוחרים. אביו היה מצאצאי דון יצחק אברבנאל.  ב-1902 הקים  ברוסיה חנות לסחר באריגים, התעשר והפך לאיש עסקים מצליח. הוא יזם במולדתו הקמת קונצרטים לחזנות ותיאטרון יהודי. ב-1911 הגיע לארץ ישראל עם שני בניו, שחשש שיגוייסו לצבא הרוסי ואלו  החלו ללמוד בגימנסיה הרצליה. שנה לאחר מכן ביקרה אם המשפחה את בניה והחליטה להשתקע בארץ. אברבנאל החליט לחסל עסקיו ברוסיה ובקיץ 1913 עלה גם הוא לארץ ישראל וקבע את מושבו בתל אביב הצעירה.

בתמונה למעלה מרדכי ויסר ורעייתו ולמטה משה אברבנאל ורעייתו

זמן קצר לאחר הגעתו לשכונת תל-אביב כבר החל שופע רעיונות ומייזמים לעיר הציונית החדשה. למשל הוא  הציע לדיזנגוף להקים לאורך שדרות רוטשילד דווקא חשמלית. דיזנגוף התרשם מהעולה החדש ועד מהרה הפקיד וועד ת"א בידי אברבנאל זיכיון להקים על מגרש עירוני  ברחוב לילנבלום את הסינומטוגרף.

ראינוע עדן בשנות העשרים

ב-13 בינואר 1914 נחתם החוזה בין משה אברבנאל לוועד ת"א ובמסגרתו התחייב "לבנות על המגרש של הועד ברחוב לילנבלום בניין"המכיל אולם גדול וכל יתר החדרים שישמשו לסינומטוגרף וכן בשביל נשפים וצורכי הבימה העברית וכדומה". בין היתר נאמר בהסכם בו התחייב אברבנאל להציב 600 כיסאות מפוארים: " מר אברבנאל מתחייב לפתוח בבניין הנ"ל על האמצעים שלו ראינוע ולסדרו באופן יפה עם רהיטים יפים ומאור אלקטרי [חשמלי] מסודר יפה. ועד תל-אביב נותן למר אברבנאל זכות של מונופול בשביל ראינוע בגבולות תל-אביב למשך שלוש-עשרה שנה, ואין רשות לאיש לעשות ראינוע אחר בגבולות ת"א. בעד זכות המונופול הנ"ל משלם מר אברבנאל לוועד של ת"א אלף פרנק לשנה".

ראינוע עדן לאחר בניית האגף החדש: האולם הקייצי עם גג פתוח 1927

אברבנאל הבין את מהרה כי עליו להשקיע במבנה המיוחד סכום כסף עצום והוא תר אחר שותף. מרדכי וייסר, אחד ממשפחות מייסדי אחוזת תל-אביב, שהיה גם חבר וועד השכונה התאים לו ביותר. מרדכי וייסר עלה ב-1905 עם רעייתו חנה ושלושת ילדיהם הקטנים. מצפון ליפו, ליד חוף הים, הוא הקים יחד עם מתתיהו וינוקור בית-חרושת לחביות עץ ליקבים. שניהם הצטרפו ל'אחוזת-בית". וייסר בנה את ביתו ברחוב לילנבלום 15 וכעבור שנה מכרו ובנה בית אחר סמוך לו. ב-22 בינואר 1914, נחתם החוזה בין הצדדים שכל אחד משקיע 11 אלף פראנק זהב.

מודעה שפורסמה בעיתונות  בראשית אוגוסט 1914 והכריזה על פתיחת הסינימא עדן

עקיבא ארייה וויס מייסד אחוזת בית שהיה ידידו של מרדכי ויסר התמנה לשמש כקבלן של הפרוייקט ובעל הרעיון העיצוב הכללי. אדריכל המבנה היה ריכרד מיכל ומהנדס החומרים וילהלם הקר. משהחלה הבנייה היו פניות לוועד תל אביב בעיקר מתושבי נווה צדק הסמוכה שביקשו לבטל את הקמת הסינימה בטענות של  הפרעה למנוחתם.  "יש היזק לבריאות הגוף מריח הבנזין.  יש סכנה צפוּנה מהסינומטוגרף כי אין מנוחה לא ביום ולא בלילה לחברי המקום מדריכת כף רגל העובר ושב ומהעגלות העוברים ושבים ביום ובלילה ולא יתנו מנוחה לחברי החברה ביום ולא לישון בלילה, ובפרט לאיש כמוני אשר הוא בעל מלאכה ובעת בואו ממלאכתו לנוח לא ימצא מנוחה". כתב למשל אדון אמסלם. אך טענותיו וגם של אחרים נידחו על ידי הוועד.

חזית קולנוע עדן הנטוש ב-2010

לקראת סיום הקמת הבניין נתן אביו של נחום גוטמן הסופר שמחה בן ציון חברו של וויסר, את השם "עדן" והצמד אברבנאל-וויסר גם החליטו לאמץ מילה חדשה של אליעזר בן יהודה "ראינוע" במקום סינומטוגרף. גם המילה "שמנוע" עלתה כאפשרות.

מודעה בעיתון חרות 1927

עיתון דבר, 7.9.1925

"אנו מתכבדים בזה להודיע להקהל הנכבד כי פתחנו תיאטרון ראינע חדש בשם 'עדן'", הצהירו מודעות חגיגיות שנתלו ברחובות תל אביב ב-1914 בעברית של אותם ימים. "בכדי לתת את האפשרות לקהל להנות הנאה אסטטית אמיתית, לא חסנו על עמל ואמצעים, וסדרנו את התיאטרון ראינע עדן שלנו על פי התוכנית האחרונה של תיאטרון אירופי, וגם התקשרנו עם הפירמות הכי טובות ועשירות לקבל התמונות - תמונות היסתוריות וחזיונות ביבליים, טבע ומראות יום יום", הבטיחו המודעות לאוכלוסיית העיר הצעירה, שמנתה אז פחות מ-4,000 תושבים. "אנו מקווים שהקהל הנכבד ישבע רצון מהצגותינו הנפלאות והמעניינות מאוד".

הפועל הצעיר 11.3.1921  

תאריך הפתיחה  החגיגי נקבע ל-22 באוגוסט 1914 בהשתתפות של קברניטי ת"א ובראשם מאיר דיזנגוף שהגיע רכוב על סוסו. מיפו ומירושלים הגיעו למעמד הנכבד קונסולים וסגניהם וגם פקידות בכירה של השלטון העות'מני.  בערב הפתיחה ובשבועות לאחר מכן הוקרן הסרט  האיטלקי "ימי פומפיי האחרונים".  האולם היה מלא מפא לפה וכל 800 המושבים היו מלאים עד אפס מקום. בהם גם כורסאות הקש מוינה שהוצבו בשורת תאים פרטיים בקדמת היציע. מעל המסך הייתה תלויה כתובת: "יהי שלום בחילך שלווה בארמונותיך".

  "דואר היום"  14.3.1927 


עיתון דבר 14.10.1925

בתום ההקרנה הראשונה הקהל נותר פעור פה ומהופנט וזרם של מחיאות כפיים נמשך עד לשעה ארוכה לאחר תום ההקרנה. מי שהשתלט על מכונת ההקרנה החדישה במקום היה אמן קרקס בלגי בשם וילי מילנס, שהיה אחד מראשוני מקריני הסרטים בארץ. עם פתיחתו של הראינוע נרשמה היסטוריה תל-אביבית. לראשונה הופעל המקום באמצעות חשמל, לראשונה בתל אביב, 8 שנים לפני הפעלת תחת הכח של פנחס רוטנברג.

כמה שבועות לאחר ערב הפתיחה החגיגי כבר  הוקרן הסרט השני "ספרטקוס". בהמשך ראינוע עדן היה המקום שבו הוקרנו לראשונה סרטי טרזן בארץ ישראל ורבים מהסרטים ההוליוודים הראשונים. כדי לקדם את מכירת הכרטיסים להצגות, היו נוהגים אברבנאל ווייסר לשכור כרוז ערבי  שהיה סובב ברחובות תל־אביב ויפו על גבי כרכרה, מצויד בתוף ובחצוצרה, והיה מקהיל קהל בשבחי  הסרט המוקרן ב׳׳עדן״ ומפאר את גיבוריו...


עיתון דבר  4.3.1927

עד מהרה הפרך ראינוע עדן למוקד החיים התרבותיים של העיר. בפרסומת שהופיעה בעיתון "החרות" למשל הובטחה לצופים, "בכל שלושה ימים פרוגראמה חדשה". אפשר היה לקנות כרטיס למחלקה א' או ב', ל"אמפיתיאטר" ואף ל"תא מיוחד". ילדים ותלמידים שילמו חצי מחיר, לבתי ספר הובטחה "הנחה הגונה".

מחאת תושבי נווה צדק על הקמת סינמטוגרף בשכנותם, פברואר 1914

מסיבות, עצרות חגיגיות, אסיפות וגם הצגות של תיאטרון התא"י ומופעי האופרה של גולינקין כולם היו שם. בראינוע עדן החל ברוך אגדתי לחגוג את נשפי חנוכה ופורים ובעיקר בחירת מלכת אסתר. האולם שימש במה למרצים מכובדים שהלהיבו קהל רב, בינהם למשל ד"ר יעקב בלובשטיין, אחיה של רחל המשוררת שהפך את האולם במחצית שנות העשרים  מדי מוצאי שבת, למגרש הביתי להרצאותיו המרתקות. בימים הנוראים היה הופך המקום לבית כנסת וחזנים מהוללים היו עוברים על פני התיבה. כמו למשל גרשון סירוטה ומרדכי הרשמן. באירועים מיוחדים כמו עצרות עם וחגיגות פורים נדחסו בתיאטרון עדן 900 איש. חיים נחמן ביאליק ודוד בן-גוריון היו בין הנואמים הרבים באולם בתקופת המנדט הבריטי.

 "דואר היום" 2.11.1922 

שהתקרבו הכוחות הבריטיים לא"י במלחמת העולם הראשונה, החליט העריץ העות'מני חאסן בק שליט יפו לסגור את הראינוע ולהחרים את מכונת ההקרנה בטענה כי היא משרתת את היהודים בתקשורת לצוללות בריטיות וצרפתיות. קודם לכן היה נוהג להגיע עם פמליה גדולה לחזות בסרטים וכמובן ללא תשלום. מאוחר יותר שדד את קופת הראינוע וטען  שעל אברבנאל ווייסר לתרום מהכנסותיהם למסגד חאסן בק שהקים באותם ימים.  

  בסוף 1918 בתום המלחמה הוא שב ונפתח וחזר לימיו הגדולים. הדרישה למופעים ואירועים גברה. כל קבלות הפנים החגיגיות של העיר המתפתחת התקיימו בראינוע. מגנרל אלנבי משחרר הארץ ועד הלורד בלפור שהגיע כאורח רשמי לתל אביב ב-1924.

 "דואר היום" 20.4.1923

מרדכי וייסר לא שרד את ימי הגירוש מתל אביב ונפטר במהלך ימי מלחמת העולם הראשונה ומשה וייסר בנו ירש את מקומו בהנהלת  הראינוע. משה וויסר היה האחראי לכך, שלצד הסרטים האילמים שהוקרנו באולם הוא נהג להזמין מקהלה בת-30  זמרים וקבוצה של 5 מנגנים ואלו ליוו את הסרט. על מלאכת הכנת כתוביות התרגום והפעלתן באמצעות פנס קסם היה אמון ירושלים סגל, חלוץ מתרגמי הסרטים בארץ .

 "דואר היום" 14.3.1927

לימים שהחלו להגיע לארץ ישראל ראשוני הסרטים המדברים, נאלץ וויסר הצעיר לפטר את המקהלה והתזמורת והוא זכה לתביעה מצד מועצת פועלי תל אביב שהתנגדה נמרצות לחידושי הטכניקה מול מקום עבודתו של הפועל. כסף רב שילם וויסר עד שגם בעיה זו הוסרה. הסרט הקולי הראשון שהוצג בעדן היה "סאני בוי" עם הזמר אל ג'ונסון והיתה זו אטרקציה גדולה. כולם באו לראות הפלא. הצגת הסרט נמשכה ששה שבועות בלי הפסק, ללא תקדים באותם ימים.

עד מהרה הפך ראינוע עדן למוקד של הופעות האופרה והתיאטרון הארץ ישראל הת"אי. ב-1923 נערכה בבית הראינוע הופעת האופרה הראשונה. הצגת הבכורה הייתה האופרה "לה טרוויאטה" מאת ג'וזפה ורדי, שהועלתה בקולנוע עדן בניצוחו של מייסד האופרה מרדכי גולינקין. ההצגה הפופולרית באותם ימים של התא"י היתה מירלה אפרת עם גנסין, קוטאי ותאומי.

 עיתון דבר 28.3.1926

בימי הקיץ החמים  של שנות העשרים נהג אברבנאל להתיז מי ורדים על הקהל כדי  למנוע ריחות לא נעימים באולם. אולי זו היתה הסיבה ואולי הלחץ הגדול למופעים ואירועים שונים בראינוע עדן, שהובילו בראשית 1926 את הבעלים להחלטה לפנות לעיריית תל אביב בבקשה להקים בצמוד לאולם ראינוע עדן, גם קולנוע קייצי פתוח, שסרטיו יוקרנו תחת כיפת השמיים,  הכולל גם הוא 800 מקומות. לקראת סוף 1926 התקבל האישור וידידו של מאיר דיזנגוף, מי שכיהן כמהנדס העיר השני, האדריכל דב הרשקוביץ, שגם היה אחראי לשיפוץ הראשון של בית דיזנגוף, הקים את אולם הקיץ. הרשקוביץ החליט להקימו בסגנון אר-נובו עשיר בפרזול ותאורת רחוב. אגף הקיץ החדש נפתח בראשית 1927 ומיד זכה להצלחה גדולה.

 

שלוש שנים מאוחר יותר ב-1930 הגיעו ראשוני הסרטים המדברים כאמור "זמר הג'אז" עם אל ג'ונסון היה הסרט הראשון שהוקרן. בעלי המקום החליטו לשנות את השם. תחילה חשבו לקרוא למקום "שמנוע" ואף פרסמו מודעות לציבור בשם זה, גם האפשרות "צלמנוע" נשקלה בכובד ראש, אך לבסוף החליט אברבנאל כי השם "קולנוע" מתאים יותר והשאר כבר היסטוריה.

המחצית השנייה של שנות ה-30 הייתה קשה ביותר לקולנוע עדן. ראשית בתל אביב הוקמו בתי קולנוע מתחרים. שנית,מאורעות 1936, מתקפות ורצח יהודים ביפו הביאו רבים לנטוש את האיזור וגם ביקורו של קהל בקולנוע הלך וקטן ,מצב שהחריף בימי מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן בימי מלחמת העצמאות.

 

עם קום המדינה בראשית שנות ה-50 התיישן קולנוע עדן. ההפסדים הלכו וגברו ומשפחות אברבנאל וויסר חשבו לוותר על המקום בעיקר משום שהתקשו לשלם משכורות לסדרנים ולעובדים. בסוף נמצאה הפשרה. התפעול היומיומי של המקום נמסר לקואופרטיב של עובדים שזכו לחלק גדול מהרווחים. הקואופרטיב בניהול החדש החליט לשנות את אופי הסרטים שהוצגו במקום ובכדי להגביר את מספר המבקרים בעיקר מבני העליות הגדולות של ראשית ימי המדינה הוחלט להתמקד בסרטים ערביים, מזרחיים, סובייטים אבל בעיקר הודיים. בין השאר הוצגו בו לראשונה הסרטים הקלאסיים הנודד ו"סאנגם" עם ראג' קאפור. ב-1964, כשציין הקולנוע יובל 50 להיווסדו, הכוכב הגדול של הקולנוע ההודי, ראג' קאפור, הסכים לכבד בנוכחותו את האירוע החגיגי, וסרטו "סאנגם" נועד להצגת בכורה באותו ערב, אך ברגע האחרון, בלחץ ערבי ביטל הכוכב ההודי את ביקורו בתל אביב.

 קולנוע עדן היה פעיל עד יולי 1974. לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי שרכש שורה של מבנים ברחוב לילנבלום והבנק מיקם במבנה את אחת מיחידות המחשב שלו, לא לפני שחלקים מהקולנוע בהם היציע נהרסים. זמן קצר לאחר מכן הוכרז הבניין לשימור.

ומה עכשיו? כבר לפני 7 שנים מכר בנק לאומי את מתחם קולנוע עדן ליזם הצרפתי יהודי דומיניק רומנו.  עלות העיסקה שהתבצעה כמכרז באינטרנט ראשון מסוגו היתה 7.7 מליון דולר. דומיניק רומנו, שכר תחילה את שרותיה של האדריכלית מאירה מור, איתה הוא מבצע עסקה נוספת ברחוב לילנבלום, שחזורו והקמתו מחדש של מלון אלקונין, המלון הראשון בתל אביב. 

 תחילה היתה כוונה להקים במקום בניין מגורים אולם לאחר מכן הכינה האדריכלית מאירה מור תוכנית להקמת מלון בוטיק יוקרתי במתחם. אולם תוכניתם של מור ורומנו נתקעה בעיריית תל-אביב בעשר השנים האחרונות, בעיקר לאור התעקשות העירייה שלא לאפשר הגדלת אחוזי בנייה במתחם קולנוע עדן והיזם מנגד לא הסכים להקים את המלון באחוזי הבנייה הקבועים כמקום, קרי בניין של 4 קומות בלבד.

בינתיים בהזמנת היזם שרכש את המקום ביצע שי פרקש בעליה של חברת "תכלת" סקר נרחב לקראת  שימור ושיחזור הציורים. בקירות נמצאו חמש שכבות צבע עם ציורי קיר ומשטחי צבע דקורטיבי. ציור קיר מיוחד ונדיר נחשף בשכבת הצבע הראשונה ציפור גן עדן.

חזית קולנוע עדן 2013

 

מודל המלון שתכננה האדריכלית מאיר מור שנגנז בנתיים ולמעלה מימין היזם ובעל המגרש הצרפתי דונימיק רומנו

ממש בשבועות האחרונים קיבל האדריכל יואב מסר, מיואב מסר אדריכלים,  את "פרוייקט קולנוע עדן "לידו. היזם דומיניק רומנו, החליט להפקיד בידי יואב מסר תיכנון מחודש לחלומו להקים במקום מלון בוטיק מרשים ויוקרתי בימים. אלה מגובשת התכנית והיא עתידה להיות מוגשת למחלקת השימור בעיריית תל אביב  בשבועות הקרובים. יואב מסר  סיים באחרונה את אחד מפרויקטים השימור הגדולים בעיר. שחזורם ושימורים של שני בניינים אקלקטיים מראשית שנות ה-20 ברחוב נחמני 23-25 , בית שפרן ובית רומנוב והפיכתם למלון בוטיק יוקרתי, שייקרא מלון המלך אלברט.

 

תגובות
ישנן 2  תגובות.     להוספת תגובה
1.  מרתק מאוד
אין ספק שהצצה להיסטוריה המרתקת של ראינוע עדן במרחק של 100 שנה, מרגשת מאוד במיוחד אותי - נינו של הנגר של הראינוע, ר' יוסף אפשטיין ובנו מרדכי. מה גם, שזכיתי לנהל את פרוייקט השיקום והשימור של החזיתות, בשנות ה-80, ובסיום הפרוייקט לסייע לצוות הצילום וההפקה של הסרט אלכס חולה אהבה.

משה לרר
נכתב בתאריך:  20/08/2014 סגור חלונית
2.  ואו! איזה סקירה מקיפה
כל הכבוד אילן! סקירה מקיפה ויפה מאד!. מסתבר שכמעט כל עובדה שידעתי תולדות הקולנוע הזה אינן מדויקות. תודה שהארת את עיני. שאלה - למה דוקא סרטים הודים זוכים להצלחה בקולנוע עדן בשנות החמישים? היו כל כך הרבה יהודים הודים בתל-אביב אז?? לא ברור לי..

דני הרמן, info@dannythedigger.com
נכתב בתאריך:  20/08/2014 סגור חלונית


  חזור למעלה  חזור למעלה  




For english click here


טיולים

כל הטיולים




חדשות

כל החדשות


מסמך השבוע
מסמך השבוע

לקראת הבחירות הקרובות. מסמך מ 1918 על תעמומלת הבחירות שהיתה בתל אביב. תעמולה לא כ"כ שקטה



תמונת השבוע
תמונת השבוע

 זיכרון של פעם. גן  פרסומת לגן החיות של תל אביב. בתחילה היה  הגן מחוץ לעיר ולאט לאט העיר התקרבה לגן ולפתע הגן היה במרכזה והפך למיטרד


<< יולי, 2020 >>
א ב ג ד ה ו ז
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30 31  
             
כל האירועים


הצטרפות לרשימת תפוצה


צור קשר


קישורים שימושים
עמוד תיור ישראלי בפייסבוק - הצטרף ע"י עשיית LIKE
לוח אירועים וחדשות של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
אתר הטיולים והמידע - תל אביב שלי
פרש - האתר להיסטוריה וידיעת הארץ
לוח המראות ונחיתות און ליין
מגילות ים המלח - תצוגה דיגיטלית
מאמרים בנושא תולדות ארץ ישראל שהופיעו בכתבי העת קתדרה ועת-מול
נתונים סטטיסטיים עכשווים על תל אביב, כולל שנתונים
תחזית מזג אוויר בתל אביב
כל הקישורים



פורומים פופולארים
חוות דעת ועצות של מטיילים
פורום מורי דרך מייעצים
מעולמם של בתי המלון
טיפים והמלצות מתיירות חו"ל
ספרי תולדות ארץ ישראל - יד שנייה - מכירה - החלפה
כל הפורומים


אתר תל-אביב שלי,  My Tel-Aviv - בעריכתו של אילן שחורי, ההיסטוריון של תל-אביב, מביא לגולשים חובבי תל אביב, ההיסטוריה של ארץ ישראל והציבור הרחב, מידע רב במאות כתבות, מאמרים, ניתוחים  מסמכים ותמונות העוסקים בהיסטוריה של העיר העברית הראשונה. ראו גם העמוד המיוחד בפייסבוק: http://www.facebook.com/MyTourIl
 

עמוד הבית  |  שאלות ותשובות  |  קישורים  |  סרטונים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר  |  מאמרים בנושאי תיירות ברחבי א"י  |  תמונות מימי תל אביב הקטנה  |  כיכר המדינה

2011 © כל הזכויות שמורות mytelaviv.