מאה שנים של הפגזה עירונית
מאז מלחמת העולם הראשונה, בדיוק לפני מאה שנה, ועד ימים אלה, ידעה העיר תל אביב, לפחות עשרה מקרים של הפצצות, הפגזות ואירועים מלחמתיים קשים. , תמיד ביקש האויב, האיטלקי, הגרמני, המצרי, הירדני, העיראקי או החמסי להבליט התקפתו על העיר העברית הראשונה.
אוטובוס הקומתיים היחיד שהיה בת"א ,נהרס בהפגזה על התחנה המרכזית יום לאחר הכרזת המדינה
מאת אילן שחורי
מאז מלחמת העולם הראשונה, בדיוק לפני מאה שנה, ועד ימים אלה, ידעה העיר תל אביב, לפחות עשרה מקרים של הפצצות, הפגזות ואירועים מלחמתיים קשים.
כשנה וחצי לאחר ראשית של מלחמת העולם הראשונה באירופה, ב-3 בדצמבר 1915, פקדו מספר ספינות מלחמה בריטיות את חופי יפו ות"א והפגיזו בכמה מטחים את צפון יפו כמו את עג'מי ושכונת נווה צדק. בפרוטוקולים של שכונות ת"א מאותם ימים הביעו עסקני העיר חשש מהמשך ההתקפות. שנה וחצי מאוחר יותר, ב-22 בפברואר 1917 כשהמלחמה הגיעה כבר לא"י, הפגיזו ספינות צרפתיות ובריטיות בשנית את יפו וגבול ת"א.
ההרס שנוצר בבית האינוולידים ברחוב מרמורק 20 בעקבות ההפצצה של המטוס הגרמני ב 12.6.1941
הפעם הייתה המטרה בית החרושת והמפעל ליציקת מתכת של האחים וגנר, בשכונת הטמפלרים ואלהלה ביפו שגבלה בנווה צדק. המקום הופגז לאחר שהתברר כי משפחת וגנר התגייסה לייצר במקום תותחים עבור הצבא התורכי. גם נווה צדק נפגעה אז ורסיסים פגעו גם בראינוע עדן ברחוב לילנבלום. 9 חודשים מאוחר יותר, ב-27 בנובמבר 1917, עשרה ימים לאחר כיבושה של יפו על חיל המשלוח המצרי הבריטי ( 16.11.1917), חלף מטוס גרמני מעל שמי יפו ות"א והטיל מספר פצצות בהם נהרגו כמה מתושבי תל-אביב, חלקם נקברו בבית הקברות טרומפלדור.
הבית ברחוב פינסקר 57, שחורר כולו בעקבות הפצצת המטוסים האיטלקיים ב 9.9.1940
23 שנים מאוחר יותר, ב-9 בספטמבר 1940, שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הגיחו מעל שמי ת"א מכיוון חוף הים, קצת אחרי השעה 4 אחר הצהריים, חמישה מטוסי הפצצה של חיל האוויר המלכותי האיטלקי. עיקר הפצצות נפלו סמוך לחוף הים ברחובות בוגרשוב, פינסקר, המלך ג'ורג', טרומפלדור ושדרות בן ציון. אחד הבתים שנפגע קשות בהפצצה זו, היה ברח' פינסקר 57, פינת רח' דוריאנוב, 132 איש, רובם תושבי ת"א נהרגו בהפצצה זו ומאות נפצעו. רבים מהנפגעים עמדו בכבישים בתור ארוך, בעיקר באיזור רחוב המלך ג'ורג', לקניית נפט מעגלונים, מצרך שהיה מבוקש בימי המלחמה.
המראות הקשים באזור התחנה המרכזית בתל אביב בעקבות הפצצת המטוסים המצריים בימים הראשונים של מלחמת העצמאות
9 חודשים מאוחר יותר ב-12 ביוני 1941 הופצצה ת"א על ידי מטוסי צלילה גרמניים שגם תקפו את חיפה מאוחר יותר. ההתקפה על ת"א החלה בסביבות חצות ופצצות נפלו על פני שטחים רבים במרכז העיר וגרמו למספר פצועים. אולם פצצה אחת פגעה פגיעה ישירה ב"בית האינוולידים" שברחוב מרמורק 20, פינת רחוב ביל"ו, הנזק היה עצום וההרג גדול. 13 מהחוסים, בעיקר קשישים נהרגו בעת שהיו במיטותיהם ועוד רבים נפצעו.
כתבה מתוך "ידיעות אחרונות" על הפצצת תל אביב במלחמת העצמאות
כרוז בערבית שהטילו המפציצים האיטלקיים במהלך הפצצת ת"א ב-9.9.40
מלחמת העצמאות הייתה התקופה הקשה ביותר מבחינת ההתקפות על תל אביב. בין מאי ליולי 1948, ספגה תל אביב את רוב אבדותיה במלחמת העצמאות, ומהתקופות הקשות בתולדותיה. הקרבות והיריות מהשכונות הערביות מאזור יפו, היו זניחים לעומת ההפצצות הקשות של מטוסי הקרב המצריים והניסיון להרעישה מכיוון הים. למעלה מ־150 מתושבי תל אביב נהרגו בהפצצות המטוסים המצריים שהחלו פחות מיממה לאחר הכרזת המדינה, ב־15 במאי 1948 תקף להק מטוסים מצריים מסוג ספיטפייר את תל אביב, ובעיקר את שדה התעופה ׳שדה דב׳, ורוב הפגיעות וההרוגים היו באזור זה ובנמל ת"א. שלושה ימים לאחר מכן, ב־18 במאי 1948, הייתה ההתקפה המצרית הקשה ביותר על העיר, היא כוונה בעיקר לתחנה המרכזית של תל אביב, שספגה את רוב הפגיעות. בהפצצה זו מצאו את מותם 41 אזרחים, וחורבן והרס נגרמו בדרומה של תל אביב ובמרכזה.
העדויות על הבתים במרכז תל אביב - תוצאת הפצצת המטוסים האיטלקיים ב 9.9.1940
בהתקפה זו נפגע אחד מסמליה של תל אביב באותה תקופה, אוטובוס הקומתיים, שבלט בנוף העיר, נשרף במהלך ההפצצה בתחנה המרכזית. יומיים לאחר מכן, ב־20 למאי הפציצו המצרים פעם נוספת את תל אביב ופרווריה, וגרמו לחמישה הרוגים. ב-6 באפריל 1948 הופגזה ת"א גם מהים, במטחים משלוש אוניות מצריות שקרבו לחופי העיר שהונסו בסופו של דבר. בקרב זה אחד ממטוסינו נפל לים. הטייס אהרון דוד שפרינצק (בנו של יו״ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק) והתותחן מתתיהו סוקניק (אחיו של יגאל ידין), נספו.
מטוס מצרי מעל שמי תל אביב במלחמת העצמאות
במלחמת ששת הימים ספגה ת"א מספר הפגזות ירדניות מאיזור קלקיליה. היה זה ביום השני למלחמה ב-6 ביוני 1967, עת תותחי ה"לונג טום" (175) שהוצבו על הרמה ממערב לקלקיליה טווחו את ת"א. פגז אחד פגע פגיעה ישירה בבית ברחוב רייך 5 הסמוך לכיכר מסריק, גרמו למותה של אישה, הרס בתים ונזקים לבתים סמוכים. אזור אחר שנפגע היה מחנה הובלה צבאי בצפון העיר, בשטח בו שוכנות כיום השכונות נאות אפיקה ב' ותל ברוך צפון.
תושבי מרכז תל אביב, נמלטים ומחפשים מכסה בעת הפגזת תל אביב במלחמת השחרור
שכונת נאות אפיקה ב' נפגעה גם במלחמת המפרץ הראשונה. ב-17 בינואר 1991 נפתחה מלחמת המפרץ ולמחרת החל צבא עיראק לשגר טילי סקאד לעבר מדינת ישראל. 39 טילים שוגרו במהלך המלחמה ות"א ספגה את הפגיעות הראשונות ורבים נטשו את העיר וזכו לכינויי "עריקים" מצידו של שלמה להט ראש העיריה באותם ימים. זנב של טיל נחת על גג ברחוב למדן בנאות אפיקה ב' וטיל אחר בשדרות רוקח ליד גני התערוכה. אבל השכונות שנפגעו במידה הגדולה ביותר במלחמה היו שכונת התקווה (בה נפגע, בין השאר, המרכז הקהילתי בית דני) ושכונת עזרא. למרבית המזל עיקר האבדות היו ברכוש ומיעוטן בנפש. אדם אחד נהרג ו-3 לקו בהתקפי לב.
העיתון הרשמי של עיריית ת"א, "ידיעות עיריית ת"א, בהודעה המפורטת על נזקי והרוגי ההפצצה האיטלקית
לפני כשנתיים, במהלך מבצע "עמוד ענן" של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב-14 בנובמבר 2012 ונמשך כשבוע, נורו מכיוון הרצועה לעבר תל-אביב מספר רקטות מסוג M-75, לאורך רוב ימי הלחימה והובילו את תושבי העיר למקלטים, אך הרקטות נחתו בשטחים פתוחים ולא גרמו כל נזק. חלקם יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל" ולא היו נפגעים בנפש. גם במהלך מבצע "צוק איתן" שמתנהל בימים אלה והחל ב-8 ביולי 2014 נורו כמה מטחי רקטות מכיוון רצועת עזה לעבר תל אביב בעיקר בשעות הבוקר ולפנות ערב. רובם הגדול יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל" ומיעוטם נפלו בשטחים פתוחים. חלקי רקטות נפלו בדרום העיר בשכונת פלורנטין ובאזור נמל תל אביב. לא היו נפגעים בנפש.
מראות ההרס לאחר אחת ההפצצות של המטוסים המצריים על תל אביב בימים הראשונים של מלחמת העצמאות
|