הבית בלילנבלום 9: בשנת המאה להקמתו יחלו העבודות לשיקומו – מלון אלקונין, המלון הראשון בת"א הקטנה

הבית בלילנבלום 9: בשנת המאה להקמתו יחלו העבודות לשיקומו – מלון אלקונין, המלון הראשון בת"א הקטנה

מלון אלקונין ברחוב לילנבלום. סמוך לפתיחתו ב 1913

בשבוע בו תתקיים בתל אביב וועידתם השנתית של חברי התאחדות המלונות הארצית, יחתם בעיר העברית הראשונה האחרון בהסכמי המימון לחידושו של המלון הראשון  בתל-אביב הקטנה, מלון אלקונין, שהשנה בדיוק מלאו 100 שנה להקמתו. משרד האדריכלים של מאירה מור, סיים זה מכבר את התכנון מחדש של מלון מיוחד זה, עבודות השיקום והשימור יתחילו עוד החודש, קומה נוספת תיבנה על הבניין לצד מגדל קטן וביחד יהיו במקום 44 חדרים מפוארים במלון בוטיק ישן חדש שיפאר את האיזור.

המראה  המוזנח של בית מלון אלקונין כיום

ברחוב לילנבלום 9 בת"א פינת יוסף התלמי, ניצב כיום אחד המבנים הישנים והמוזנחים ביותר מימיה של תל אביב הקטנה. בניין שהיה בשעתו הבית הגבוה ביותר באחוזת בית וראשית ימיה של תל אביב, שידע ימים מפוארים ביותר, ועמד לא פעם במוקד החיים החברתיים של תושבי ת"א הקטנה.  בית מוזנח ועלוב לכאורה זה, יעמוד בשבועות הקרובים במוקד ההתעניינות, משום שחברת מלונות אמריקאית ידועה, עתידה לחתום הסכם ניהול, תחת שם המותג שלה, להפעלתו מחדש ולהחזרת ימיו כקדם.

העיטורים המרהיבים במלון. מחזיקי המרפסות המיוחדים וציורי הקיר בחדר המדרגות ובחדרים המובחרים

בניין  מלון אלקונין, המלון הראשון בת"א, שעבר ב-100 שנות הקמתו תהפוכות לא מעטות, חוזר בקרוב מאוד לימי זוהרו. בבית המוזנח והמתפורר יחל כבר בשבועות הקרובים המהפך הגדול העתיד להחזירו לתפקד כבית מלון, הפעם כמלון בוטיק מפואר לאחר שאת הבניין רכש לפני כמה שנים, היזם דומיניק רומנו, איש עסקים צרפתי, בעליה של חברת אפין ישראל, ממקימי וחבר הנהלת קרן צרפת-ישראל. כך שהבית המרשים שנבנה מאבן כורכר ובלוקים מעוטרים, שיוצרו במפעלו של הטמפלרי הוגו ווילנד, וקושט באלמנטים מרהיבים בהם מעקות, עמודי אבן מסוגננים, מחזיקי מרפסות ובעיקר ציורי קיר מרהיבים בחדר המדרגות ובאחדים מחדריו,  יחזור לימיו הגדולים.

למצב המלון כיום לחצו פה

http://www.youtube.com/watch?v=IFgexyifOLw

 בונה הבניין, מנחם נחום אלקונין, היה יערן מרוסיה, עלה לארץ בשנת 1912 עם בנו כדי לבנות בית בפלשתינה לאשתו וששת ילדיהם. הבית שבנה עוד באותה שנה היה בשטח ריק שהיה אז בין שכונת נווה צדק לאחוזת בית ולימים נקרא רח' לילינבלום. העיסקה למכירת המגרש נחתמה אז עם בעל קרקעות בשם איזרסקי, שהחזיק בבעלותו מספר קרקעות באיזור. מנחם אלקונין, פנה אז לקבלן סמואל וילסון, שנודע בתל-אביב הקטנה של אותם ימים כ"קבלן האמריקאי". הוא היה הבונה המפורסם והידוע ביותר באותם ימים של ת"א הקטנה שלא ידעה אז אדריכלים והוא הכין את תוכנית הבית לפי קטלוגים שקיבל מאירופה.

מלון אלקונין ברחוב לילנבלום. צילום מסוף שנות העשרים

הבית נבנה בסגנון האקלקטי ומלבד השימוש שלו כבית מגורים למשפחת אלקונין, תפקד המבנה גם כמלון הראשון בתל-אביב ונודע בשם "מלון אלקונין". בית המלון נחשב מפואר מאוד (הכיל 38 חדרים) ושימש כמקום בילוי לבני אצולת המזרח התיכון.

העיטורים המרהיבים במלון. מחזיקי המרפסות המיוחדים וציורי הקיר בחדר המדרגות ובחדרים המובחרים

נכדתו של מנחם נחום אלקונין ורעייתו מלכה, שולמית גנור-אלקנה, הקדישה שנים רבות מחייה לחקר המשפחה ופעילותו של בית המלון, וסמוך לפטירתה לפני שנים אחדות, זכתה להוציא ספר משפחתי על המלון  והאישים שחיו בו בשם: "לילינבלום 9". שולמית גנור ז"ל היתה אמו של ד"ר בועז גנור, מומחה עולמי לטרור המכהן כסגן דיקן בית הספר למימשל, דיפלומטיה, אסטרטגיה וראש חטיבת ביטחון וטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, שאביו עו"ד דוד גנור היה היזם מאחורי הקמת הרובע ביפו בסוף שנות ה-90 "מתחם גנור".

בספרה כותבת שולמית גנור-אלקנה כי בתיק המקורי של הבניין מצאה את הכיתוב הבא: "בגוש 6923 בחלקה 37, נבנה הבית ברחוב לילנבלום 9, שחרג מגבולותיה המקוריים של אחוזת בית. הבית נקרא "בית אלקונין" ושימש כבית מלון שהכיל, 38 חדרים ואת משכנה של משפחת אלקונין העשירה שהגיעה מרוסיה. במקום התאכסנו אישים רמי דרג מלבנון ומארצות נוספות, בעיקר ארצות המזרח התיכון. מהיום בו נוסדה אחוזת בית ועד ליום בו נבנה הבית, היו בתל אביב 84 בתים".

אישים רבי שם פקדו את המלון באותם ימים , מאירופה, אמריקה וגם לבנון וסעודיה. אישים כמו  אלברט איינשטיין, חיים וויצמן, יצחק בן צבי דוד בן גוריון ואפילו לן בו לילה אחד עבדאללה מלך ירדן (סבו של המלך חוסיין). בקצה הגג של האגף המערבי במלון, בנה אלקונין בית כנסת פרטי ששימש את בני ביתו.

העיטורים המרהיבים במלון. מחזיקי המרפסות המיוחדים וציורי הקיר בחדר המדרגות ובחדרים המובחרים

ב 1917 , עם גירושם של תושבי ת"א צפונה, עברה משפחת אלקונין לצפת. בשובה של המשפחה לביתה בלילינבלום 9, בשנת 1920 , הופעל המלון שנית אך שינה את שמו ל"מלון צנטרל". ב 1931 הגישה אשתו של מנחם אלקונין, מלכה אלקונין, בקשה לעיריית ת"א אביב לבנות קומה נוספת (שלישית)לבית.

בקשתה אושרה על ידי יהודה מגידוביץ שהיה אז אדריכל העיר, אולם  בסופו של דבר קומה זו לא נבנתה. עם התרחבותה המהירה של ת"א, ריבוי בתי המלון בה ותנועת המרכז לכיוון צפון, איבד המלון את יוקרתו.

משנת 1931 , הפכו חדריו בהדרגה לחדרים מרוהטים וזולים להשכרה עבור פליטים ועולים חדשים. במרוצת השנים, הדרדר מצבו של הבית ומבית מגורים הפך לאכסניה של בתי מלאכה זעירים, מתפרות, חייטות, מחסנים, חדרי גיהוץ ועוד. בשנות השמונים מכרו בני המשפחה את הבית, לנתן מוזס תושב ירושלים ומאז נותר עזוב ומיותם, עד שנמכר בפעם האחרונה בראשית שנות האלפיים ליזם הצרפתי, דומיניק רומנו.

מסתבר שבמצב החרב של המקום כיום, נתגלו  בשנים האחרונות, ציורי קיר ותקרות מרהיבים, דוגמאות קלאסיות שאפיינו את תרבות קישוטי הקיר בנווה צדק והאיזור. 

במלון  אלקונין נמצאו 33 חדרים עם ציורי קיר וציורי תקרה והוא מסתבר, אחד הבתים המצוירים ביותר מבין בתי ת"א בתקופה העות'מאנית. מי שחשף ומנסה בימים אלה להציל ציורי קיר אלה הוא אמן שיקום ציורי הקיר, שי פרקש, שינסה במסגרת השיקום של הבית להשיב עטרה ליושנה.  פרקש טען כי הצבעים שעסקו בעיטורי הקירות המרהיבים שבבית זה, היו  מ"אגודת הצבעים" של "מרכז בעלי מלאכה", שקמה ב-1909 בנוה צדק ובראשם עמדו בני משפחת "צבעי העיר", משפחתו של הצבע מנחם מנדל קרול ו-4 בניו, שבשנת 1924 , הם הוזמנו לצבוע ולצייר את קירות ביתו של חיים נחמן ביאליק.

1934. תחנת האוטובוס למרגלות מלון אלקונין, שהובילה מטיילים לגוש עציון על ידי חברת "אל ההר" .

 נתון מרתק אחר הוא שבבית אלקונין, שכנו  ב 1934 משרדו של שמואל צבי הולמן, ראש חברת "אל ההר" שפעלה בשנות ה-30 להקמת גוש ישובים עברי באיזור גוש עציון, והמילה עציון נלקחה בסופו של דבר משמו (הולץ הוא עץ בגרמנית).

 לצורך שיווק המגרשים והחלקות באיזור ארגנה חברת אל-ההר טיולים באוטובוס שיצאו באותם ימים מפתחו של מלון אלקונין.

כאמור האישורים העירונים בועדות התכנון השונות כבר נתנו ובשבועות הקרובים יחלו עבודות השיפוץ והשיקום של בניין מיוחד זה בהתאם לדרישות חברת המלונות האמריקאית, שתנהל את המקום. לצד המלון נרכש גם מגרש חנייה ברחוב יהושע התלמי  והוא יהווה בסיס להקמת מגדל בו יהיו 7 קומות, שתיים מהם מתחת לקרקע והוא ישולב עם הבניין הישן שיהיו בו שטחי ציבור נרחבים, שיעניקו מימד נוסף ליופי של המבנה שיחודש.

המודל של שיקום ושיפוץ המלון. בחזית לרחוב לילנבלום, שימור מחמיר והוספת קומה. מאחור  ברחוב יהושע התלמי. מגדל נוסף שיהווה חלק מהמלון

אדריכלית השימור של הפרויקט היא טל אייל והאדריכלית הראשית היא מאירה מור . לדברי מאירה מור, השיקום והשיפוץ עתידים להימשך כשנתיים ופתיחתו המחודשת של המקום כמלון בוטיק מפואר עתיד להיות לקראת סוף 2015 "המלון יהיה אחד המלונות היוקרתיים בתל אביב ולמרות גודלו הוא יתברך בספא מפואר שיכלול חדר כושר, חמאם וחדרי טיפולים בקומת המרתף. כן יכלול המלון בריכת שחייה ובר על גג הבניין הצופה לים", מבטיחה מאירה מור.