כיצד גולדה מאיר כמעט ונהייתה ראש עיריית תל-אביב

כיצד גולדה מאיר כמעט ונהייתה ראש עיריית ת"א וההיסטוריה הישראלית הייתה משתנה לחלוטין

כרוז בחירות של גולדה מאיר לעיריית תל אביב

 אילן שחורי

ערב הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות, כדאי להיזכר בבחירות המוניציפליות שהיו לפני 58 שנה בדיוק, (במקביל לבחירות לכנסת השלישית)  אזי גולדה מאיר, בבחירות שהיו לראשות עיריית תל אביב, זכתה בניצחון ברור גדול וכמעט ההיסטוריה האישית שלה הייתה משתנה לחלוטין. אלא שברגע האחרון, איימו הסיעות הדתיות בתל-אביב במשבר, הפכו את עורם ולמרות ניצחון מפא"י בבחירות,  הביאו בישיבת מועצת העירייה שהתקיימה לאחר הבחירות, לאחר שני סיבובים בהם זכתה מאיר, לבחירתו של חיים לבנון, ממפלגת הציונים הכללים כראש העירייה.

לאחר 17 שנה בהן כיהן ישראל רוקח כראש עיריית ת"א (מונה ע"י הנציב העליון לאחר מותו של מאיר דיזנגוף בספטמבר 1936), הציע בן גוריון לרוקח כראש מפלגת הציונים הכלליים, למנותו באפריל 1953, כשר הפנים. את מקומו כראש עיריית ת"א תפס סגנו חיים לבנון והוא גם היה מועמד מפלגתו לבחירות לעירייה שתוכננו ל-26 ביולי 1955. מפלגת מפא"י ראתה בהתפתחות זו הזדמנות נדירה, לחזור ולשלוט בתל-אביב שהייתה עד אז בשליטה מוחלטת של הימין, למעט שנתיים וחצי ( 1925-1927), בהם עמד בראש העירייה  ראש מפלגת הפועלים בת"א דוד בלוך .

לפיכך החליט מנהיג מפא"י, ראש הממשלה דוד בן גוריון, להעמיד בראש רשימת מפא"י בתל-אביב, את שרת העבודה הפופולרית גולדה מאיר. צירופה של גולדה לרשימת מפא"י בתל אביב נעשה ברגע האחרון, לאחר שכבר נקבעה למעשה רשימת המועמדים, ובראשה עמד אז אליעזר שכטר, שהיה מזכיר מועצת פועלי תל אביב. הוא הוזז הצידה ובמקומו מונתה גולדה מאיר.

כרוז בחירות של גולדה מאיר לעיריית תל אביב

מאז שעלתה גולדה מאיר לארץ ישראל ב-1921 היא הקפידה לגור מידי פעם בתל-אביב ואף כתובתה בתל-אביב נחשבה לכתובת הרשמית שלה באותם ימים. החלטת בן גוריון התקבלה אז באהדה גדולה בצמרת מפא"י, לא רק מתוך הערכה כי בעזרת הציר של  ישראל לשעבר בברית המועצות, מנהיגת הפועלים והשרה הפופולרית, תשוב מפא"י לשלטון בעיר העברית הראשונה, אלא תהיה זו גם  הדמות הנשית הראשונה במדינת ישראל המתהווה שתיבחר כראש עירייה.

מערכת הבחירות בתל אביב של קיץ 1955  הייתה די סוערת, מלבד חיים לבנון שייצג את הציונים הכלליים, וגולדה מאיר שייצגה את מפא"י ,התמודד לראשות העירייה גם נציג תנועת החרות משה איכילוב. בתעמולת הבחירות הבטיחו אז אנשי מפא"י ובראשם גולדה תמיכה בעולים החדשים ובשכבות החלשות וחלוקה צודקת יותר של המיסוי והמשאבים העירוניים בין יפו והשכונות לבין האזורים המבוססים בעיר.

הבית של גולדה מאיר ברמת אביב

תוצאות הבחירות לעירייה אימתו את ההערכות, ומפא"י בראשותה של גולדה מאיר אכן זכתה בבחירות  עם 30.6 אחוזים מסך קולות המצביעים ובמספר המושבים הגדול ביותר במועצת עיריית תל אביב. עכשיו נותר רק לכנס את מועצת העירייה ובקולות מפא"י והשמאל לבחור בגולדה מאיר כראש העירייה החדשה. בישיבת מועצת העירייה שנתכנסה ב-5 בספטמבר 1955 הודיעו שלושה אישים על רצונם להיבחר כראש העירייה.  גולדה מאיר, חיים לבנון ומשה איכילוב. 

אסיפת בחירות של גולדה בכיכר האופרה ליד הים

בסיבוב ההצבעה הראשון זכתה גולדה לרוב ברור עם 13 קולות ( מפא"י, אחדות העבודה ופועלי ציון ומפ"ם), חיים לבנון זכה רק ל-8 תומכים  (הציונים הכללים בלבד) וכך גם משה איכילוב שקיבל את חמשת קולות נציגי חרות. בהצבעה זו נמנעו הנציגים הבודדים של הפרוגרסיבית, אגודת ישראל והקומוניסטים. אולם 13 הקולות שקיבלה גולדה לא הספיקו לה מבחינה חוקית להיבחר רשמית כראש העירייה מאחר והחוק דרש אז רוב  מוחלט של חברי המועצה, כלומר 16 תומכים.

מכתבו של הרב מאיר שמואל הולנדר נגד בחירת אישה לראשות עיריית תל אביב בחירות של גולדה

הוחלט לדחות ביממה את סיבוב הבחירות השני וכל הלילה עסקו נציגי מפא"י והציונים הכליים בגיוס תומכים. גולדה מאיר קיבלה במהלך הדיונים בלילה את תמיכתו של נציג מק"י ואילו לבנון קיבל את תמיכת תנועת החרות, כך שמערך הכוחות בבוקרו של ה-6 בספטמבר 1955 היה 14 קולות לגולדה ו-13 קולות ללבנון.

גולדה מאיר מקבלת אזרחות כבוד של העיר מידי מרדכי נמיר

הכל היה תלוי כיצד יצביעו המפלגות הדתיות ונציג הפרוגרסיביים. במהלך הדיונים דרשו נציגי המזרחי והפועל המזרחי כי אם יתמכו בגולדה תתחייב מפא"י להפסיק  את הנסיעות בשבת בחיפה אך התשובה הייתה שלילית. נציג אגודת ישראל מקרב הסיעות הדתיות הצהיר כי בשום פנים ואופן לא יתמוך באישה לראשות העירייה.  בסופו של דבר גם בסיבוב ההצבעה השני לא הייתה הכרעה והתוצאות היו דומות לסיבוב הראשון.