שרונה אז והיום

ספרי תל אביב במהדורה דיגיטלית

גלריית סרטים

מגנטים תל-אביביים למכירה

מאמרים בתולדות תל-אביב

גלריית תמונות

פורומים

לוח אירועים

ספרים חדשים בנושא א"י

העולם שלי - מאמרים וכתבות על אטרקציות עולמיות

ארכיון ניוז-לטר שבועי

מאמרים וכתבות תיירותיות

סרטי תל-אביב הקטנה

מכתבי תודה על סיורים

ספרים של אילן שחורי למכירה

תל אביב - אודיסה

בית הבאוהאוס בו נולדתי - גורדון 67 תל-אביב

מסמכים נדירים מתולדות תל אביב

סרטים והופעות של אילן שחורי בתכנית רואים עולם בערוץ 1











לקראת פתיחת שנת הלימודים - סיפורו של ביה"ס תחכמוני בת"א שנפתח לפני 88 שנה

לקראת פתיחת שנת הלימודים - סיפורו של בית הספר תחכמוני בתל-אביב שנפתח לפני 89 שנה


      טקס הנחת אבן הפינה לבית ספר תחכמוני. הרב בן ציון ח"י עוזיאל,  ראש העירייה מאיר דיזנגוף והנציב העליון הרברט סמואל ורעייתו

 בפתיחת שנת הלימודים תשע"ה, ביום שני בשבוע הבא, ה-1 בספטמבר, יפתחו הלימודים גם באולפנית של בני עקיבא ברחוב לילנבלום בתל-אביב, בו שוכן מבנה בן 89 שנים, ששימש שנים רבות את בית הספר תחכמוני בעיר תל אביב. בית הספר הציוני הדתי העברי  הראשון בת"א, ש-20 שנה קודם לכן ב-1905 ( לפני 109) שנים,  נוסד במבנה אחר ביפו במעורבותו של הרב קוק.

 

צחוק הגורל הוא שאת האולפנית כיום מנהלת הרבנית  ואשת החינוך יפה מגנס, רעייתו של הרב מאיר יהושע מאיר מגנס מראשי ישיבת מרכז הרב בירושלים והמשמש גם כרב האולפנית וגם מלמד בחלק מהכיתות. שניהם מראשי תורתו של הרב קוק.

לא פחות מ 89 שנה משמש המבנה ברחוב לילנבלום 7 בת"א, הסמוך לנווה צדק, כמוסד חינוכי חשוב ויוקרתי. כיום פועלת בו  באמור האולפנא של בני עקיבא בראשותה של הרבנית יפה מגנס, אך מראשית 1925 ולמשך כ-50 שנה פעל בו בית הספר תחכמוני, בית הספר הדתי ציוני הראשון של ת"א הקטנה. היה זה הנציב הראשון ליהודה, הרברט סמואל, שביקש והשתתף בטקס החגיגי המרשים, להנחת אבן הפינה שהייתה במקום.

ידיים רבות עבר המבנה הנאה בן 3 הקומות שתוכנן  בראשית שנות ה-20 על ידי משרד האדריכלים "ברוולד – ברלין" וכיום הוא בבעלתה של עיריית ת"א. תחילת
היוזמה החינוכית המיוחדת הזו דווקא ביפו בראשית 1905. אז חברו כמה בעלי בתים וסוחרים חרדיים, ממכובדי יפו שביקשו להקים לילדיהם "חדר מתוקן". כשנה
לאחר מכן החל לנהל את המקום הרב ד"ר יוסף  זלינגר מחשובי הרבנים החרדים ביפו אותה תקופה, שהחליט לקרוא למוסד החרדי בשם "תחכמוני", שם שהיה מקובל למוסדות לימודי בעיקר ממזרח אירופה. שם המרמז אולי על דוד המלך או אחד מגיבוריו וגם לקוח משם ספרו של המשורר יהודה אלחריזי, שציטט את המילה מספר שמואל ב'.

 

 

 

 


מבנה בית הספר תחכמוני כיום, כאולפנה של "בני עקיבא". למעלה סמל בית הספר


אולם קשיים כלכליים וסלידה מהשליט העות'מני העמידו את המוסד היפואי  בפני
סגירה ובפרנקפורט  שבגרמניה, התארגן וועד  סיוע ששם לעצמו מטרה לייסד  בית ספר עברי דתי ביפו. הוועד הזרים כספים ובסופו של דבר השתלט על המוסד וניהלו בעצמו כדי להציל את קיומו. תנועת המזרחי העולמית הצטרפה והרב הראשי ואב בית הדין לנווה צדק ויפו באותם ימים, יצחק הכהן קוק הצטרף ליוזמה גם הוא. 

במנשר בקרב חסידיו שהפיץ הרב קוק באותם ימים נאמר בין היתר: "כל החפץ באמת לקחת חבל בגורל קהל ד' להיות מהבונים בניין  ישועה לישראל בארץ חמדה. יכיר את צדקת דרך ישרים סלולה ואת אשר  ה"תחכמני" צועד עליה. ואקווה שברוח חיים מלא ובהתעוררות קדושה אדירה ימלאו כל גדולי אחינו את ידם לרומם את המפעל הנשגב למעלה ראש עד אשר יתנוסס בתפארת עוזו לעיני כל ישראל לתפארת עם ד' ותורתו על אדמת הקודש".

מבנה בית הספר בשנת פתיחתו (משמאל) ותצלום אוויר של המתחם (מימין)


הרב קוק הפך לידיד הגדול והתומך העיקרי בהקמת בית הספר וב-1913 עברה הבעלות של בית הספר, שפעל ביפו בכמה חדרים שכורים,  מוועד הפרנקפורטי לידי הסתדרות המזרחי, שהחלה לאתר בת"א המתפתחת מגרש להקמת מבנה קבוע לתחכמוני. בסיוע הרב קוק אותר נדבן מפרנקפורט, יהודה פיסט, שרכש מגרש לבית הספר ברחוב לילנבלום. 

ערב מלחמת העולם הראשונה החלו ההכנות להקמת המבנה החדש, תחילת המלחמה שיבשה התוכניות, מה גם שב-1917 גורשו היהודים תושבי יפו ות"א והמבנים הארעים שהיו נהרסו.

בוגרי מחזור 1935 - של בית הספר תחכמוני 

 באוקטובר 1919 נפתחה תקופה חדשה בתולדות תחכמוני. ד"ר י. מהרש גוייס לנהל את בית הספר ונפתחו בו 7 כיתות וב-1925 הפך להיות בית הספר לבנים הגדול ביותר בא"י. 

בשל חוסר מקום והבעייתיות של 5 מבנים שכורים, חידשה תנועת המזרחי היוזמה להקמת מבנה קבוע וביום 25 בינואר 1925 נערך טקס הנחת אבן פינה מפואר בהשתתפות הנציב העליון הרברט סמואל, הרב בן ציון  ח"י עוזיאל, ראש העירייה מאיר דיזנגוף ומכובדים רבים. לצד בית הספר היסודי הוקמה גם מחלקה ריאלית של 4 שנים ומספר התלמידים התקרב לאלף וחלקם פוזרו בבתים שכורים בהם גם ביתו של אהרון שלוש בנווה צדק.  במחצית שנות ה-40, שימש בית הספר מקום כיתת לימוד לאנשי ההגנה ושלט לציון הדבר, מוצב עד היום בחזית המבנה.

תמונות מימים ראשונים. מחלקת הנגרייה, הדפוס, המבנה המקורי בשנים הראשונות והמבנה בראשית שנות ה-70


תנועת המזרחי הסתבכה בהשקעה הכספית בהקמת בית הספר ובסופו של דבר הועבר תחכמוני לידי בנק המזרחי, אולם גם שם התקשו לממנו ועשור לאחר פתיחת בית הספר ברחוב לילנבלום הוא נרכש , תוך כדי שערורייה לא קטנה
בעיתונות, על ידי עירית ת"א, שהתחייבה להפעיל במקום רק מוסדות חינוך דתיים.

כאמור משמש הבית כיום, כמשכנה של אולפנית בני עקיבא בראשותה של הרבנית יפה מגנס. האולפנית נוסדה ב-31 באוגוסט 1978, לפני 36 שנה,  על ידי קבוצת הורים מקומיים שביקשו להקים מוסד דתי לבנות בתל אביב ולא לשלוח את בנותיהן לאולפנות בהן יש פנימיות. הקמת האולפנה היוותה רעיון חדשני שכן עד אז לא היו קיימות בארץ אולפנות לבנות ללא תנאי פנימייה.משכנה הראשון של האולפנית היה בבית כנסת "איחוד שיבת ציון" שברחוב בן יהודה.

מאז הקמת המוסד, לפני 35 שנה, עומדת בראשו האולפנית הרבנית יפה מגנס אשת הרב יהושע מגנס.

הרבנית מגנס, מונתה לראש האולפנית בגיל 23 ועד מהרבה הפכה את המקום מוסד הדגל לבנות הציבור הדתי-לאומי בתל אביב אם לא בישראל כולה.האולפנא מחנכת את תלמידותיה ברוח הציונות הדתית על-פי תורת הרב קוק. באולפנית מושם דגש על חינוך תורני ותרומה חברתית. תלמידות האולפנא מתנדבות במסגרות חוץ כגון בתי אבות, בתי ספר ובתי חולים. בבית הספר מגמות מורחבות במקצועות ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אמנות, ספרות, פסיכודרמה ומחשבים.
 

הדרכת סיור בתל אביב על מדרגות חזית בית ספר תחכמוני

 

האולפנא מוגדרת ומוכרת עלידי משרד החינוך כבית ספר ניסויי, כאחד מבתי הספר הניסויים הבודדים בארץ. תוכנית הניסויי בבית הספר עוסקת בסוגיות של זהות אידאולוגית ודתית על רקע טלטלות שעברו על הציונות הדתית כגון ההתנתקות ובוחנת עם התלמידות היבטים שונים בחברה הישראלית הדמוקרטית. בין בוגרות האולפנית נמנית חברת הכנסת ציפי חוטובלי.

שלט הנצחה למרכז לימוד שהיה במקום והופעל על ידי ארגון "ההגנה"

 

לאולפנה של הרבנית מגנס, הוענק השנה פרס החינוך הדתי לשנת תשע"ג. ההחלטה להעניק את הפרס לאולפנית בני עקיבא תל אביב היא על חדשנות חינוכית, על פעילות חברתית עניפה, על מפעל חסד אדיר, על עבודת צוות המורים החדשנית, הפורצת דרך והמסורה ללא גבולות. וכן, כהוקרה לצוות המורים על הישגים גבוהים בבגרויות בכל תחומי הדעת.

לאחר פרסום המאמר , קרא אותו חוקר תולדות ארץ ישראל אליו הכהן והוסיף כמה הערות. הן לפניכם:

לאילן שחורי, שלום.
קראתי את מאמרך על בית הספר תחכמוני.
שמו הראשון של בית הספר בעת ייסודו היה "חדר תורה".אחד מתלמידיו הראשונים, חיים נחמן הוכמן (אחימן), היה לימים מנהלו, לאחר שד"ר מהרש"ק חלה ופרש באמצע שנות הארבעים.
שם המורה היושב עם תלמידיו בתמונה של מחזור 1935  הוא פאלק.
במשך עשרות שנים שכן בתוך בית הספר, באולם שמעל לכניסה, בית הכנסת "ישורון תחכמוני". הרב המנוח איסר פרנקל שימש במשך עשרות שנים כרב בית הכנסת.
בימי מלחמת העצמאות, פונו תלמידי בית הספר מן הבניין ועברו ללמוד במשך חודשים אחדים במשמרת אחר הצהריים בבית הספר ביל"ו בשדרות רוטשילד. בבית ספר שוכנו פליטים מן השכונות הסמוכות ליפו, שעמדו בקו האש שניחתה עליהם ממנשייה ומיפו. בית הכנסת ישורון הועבר אז לקומת העליונה בביתו של שמעון רוקח בנווה צדק, במקום שבו שכנה לשכת בני ברית "שער ציון".
בין המורים שלימדו בבית הספר שנים רבות - המורה רזיאל, אביהם של דוד רזיאל וחברת הכנסת אסתר רזיאל נאור, המחנך והמורה לאנגלית אהוב התלמידים שינבויים, המורה לחשבון והנדסה קליין, המחנך רב השנים של כיתות א', נפתלי מלומד, אשר ריבלין שהיה גם ראש "צופי העדה", קן הצופים שמשכנו היה בחצר בית הספר, המורה לתלמוד גולדשמידט, המורה לטבע גילוני, שני האחים פרוינד, האחד מורה להתעמלות והשני מורה לטבע, המורה לידיעת הארץ מ.צ.אפרתי, והמורים גראטש, קנאי, צביאלי ואחרים.
לא היו מורות ולא היו תלמידות בבית הספר.
אחות בית הספר במשך עשרות שנים היתה יהודית בן נון.
שתי חצרות גדולות היו בבית הספר, ובשוליהן עמדה גינת בית הספר שטופחה ע"י התלמידים בניהולו של המורה מלומד.
תלמידי בית הספר לא נזקקו לקנות מחברות, כלי כתיבה וספרי לימוד. את כל אלה קיבלו מבית הספר בתחילת כל שנה. על ספרי הלימוד הוטבעה חותמת: "הספר הוא רכוש העירייה ואין איש רשאי לקנותו".
בין תלמידי בית הספר בשנות הארבעים נימנו השר מודעי, השחקן חיים טופול, והצלם דוד גורפינקל.
תלמידי בית הספר נטעו עצים ברחובות תל אביב ובשדרותיה מדי ט"ו בשבט. הם צעדו מבית הספר שברחוב לילינבלום עד למשתלה העירונית שעמדה במקום שבו מצוי היום מגרש החנייה של היכל התרבות, ומשם יצאו בצעידה תוך שירה לאתרי הנטיעה.

אלו רק הערות אחדות למאמרך.

בברכת שנה טובה
אליהו הכהן
 

 

תגובות
ישנן 9  תגובות.     להוספת תגובה
1.  מרגש
אבא שלי (יצחק בר-און) היה תלמיד בתחכמוני וסבא שלי משה יחיאל בר-און ניהל אותו זמן מסוים- לא זוכרת באיזה שנים (הוא מהעליה הפולנית עלה ב 1924). האם יש לך פרטים יותר מדויקים?

שרי בר-און, baron.sari@gmail.com
נכתב בתאריך:  22/08/2013 סגור חלונית
2.  אני תלמיד לשעבר- אשמח לקשר
שמח לקרוא על בית ספרי,מכתה א עג ו ב1948 נשארל לי רק זכרונות טובים.הפכתי לאיש חינוך-אורט- הספקתי גם לבקר כמפקח על טוהר בחינות הבגרות שם. נשארו גם כמה חברים לספסל...

אמנון [אבני] קמינסקי, amnonili@zahav.net.il
נכתב בתאריך:  24/08/2013 סגור חלונית
3.  גם אני מתלמידי תחכימוני
זכורני את המנהל הוכמן שהוחלף בשינבוים ואת המחנך ברטורה ואת המורה מלמד ויש לי גם תמונות

שלמה נחמן, shlomo700@gmail.com
נכתב בתאריך:  28/08/2013 סגור חלונית
4.  עושה עבודת תזה בנושא אשמח לעזרה
עושה עבודת תזה בנושא ההקצנה בחינוך הדתי לאומי לאורך השנים, החל מתחכמוני ועד ימנו. אשמח מאוד לראיין מנהלים/ מורים ותלמידים לשעבר אנא צרו קשר

מיטל, meital1987@gmail.com
נכתב בתאריך:  15/09/2013 סגור חלונית
5.  הרב ד"ר יוסף זליגר
הרב ד'ר יוסף זליגר ז"ל הוא אביה של תקווה שריג ז"ל מקיבוץ בית השיטה הוא סבא רבא שלי אנחנו משפחה ענקית ,יש לי גם ספרשנכתב עליו ועל פועלו "כתבי הרב ד"ר יוסף זליגר"

מיכל דויטש
נכתב בתאריך:  21/12/2013 סגור חלונית
6.  לא היו מורות?
זמני בכיתות א-ב שימשו מורות. יש להזכיר את המורה ליבמן וטרופ.

רומן
נכתב בתאריך:  28/08/2014 סגור חלונית
7.  שמות המורים
טבעי שלא ניתן היה לכלול מותכל המורים. במיוחד חסרלי המורה ברסלבסקי. מורה ומחנך אהוב ואהוד. האם ניתןלקבל פרטים אודותיו. דומני שהפךלסקן פוליטי.

מ.ש
נכתב בתאריך:  30/08/2014 סגור חלונית
8.  בוגר מחזור תש"ך
ראובן וילק. מרגש

רומן, romanwilk@gmail.com
נכתב בתאריך:  04/09/2014 סגור חלונית
9.  מחפשת חומר ישן מסביבות 1915
שלום , סבי למד בתחכמוני , וכנראה שכם אביו לימד שם בין השנים 1915-1920 אשמח מאוד לדעת אם יש ארכיון . תודה

גלי
נכתב בתאריך:  02/10/2014 סגור חלונית


  חזור למעלה  חזור למעלה  




For english click here


טיולים

כל הטיולים




חדשות

כל החדשות


מסמך השבוע
מסמך השבוע

לקראת הבחירות הקרובות. מסמך מ 1918 על תעמומלת הבחירות שהיתה בתל אביב. תעמולה לא כ"כ שקטה



תמונת השבוע
תמונת השבוע

 זיכרון של פעם. גן  פרסומת לגן החיות של תל אביב. בתחילה היה  הגן מחוץ לעיר ולאט לאט העיר התקרבה לגן ולפתע הגן היה במרכזה והפך למיטרד


<< יולי, 2020 >>
א ב ג ד ה ו ז
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30 31  
             
כל האירועים


הצטרפות לרשימת תפוצה


צור קשר


קישורים שימושים
עמוד תיור ישראלי בפייסבוק - הצטרף ע"י עשיית LIKE
לוח אירועים וחדשות של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
אתר הטיולים והמידע - תל אביב שלי
פרש - האתר להיסטוריה וידיעת הארץ
לוח המראות ונחיתות און ליין
מגילות ים המלח - תצוגה דיגיטלית
מאמרים בנושא תולדות ארץ ישראל שהופיעו בכתבי העת קתדרה ועת-מול
נתונים סטטיסטיים עכשווים על תל אביב, כולל שנתונים
תחזית מזג אוויר בתל אביב
כל הקישורים



פורומים פופולארים
חוות דעת ועצות של מטיילים
פורום מורי דרך מייעצים
מעולמם של בתי המלון
טיפים והמלצות מתיירות חו"ל
ספרי תולדות ארץ ישראל - יד שנייה - מכירה - החלפה
כל הפורומים


אתר תל-אביב שלי,  My Tel-Aviv - בעריכתו של אילן שחורי, ההיסטוריון של תל-אביב, מביא לגולשים חובבי תל אביב, ההיסטוריה של ארץ ישראל והציבור הרחב, מידע רב במאות כתבות, מאמרים, ניתוחים  מסמכים ותמונות העוסקים בהיסטוריה של העיר העברית הראשונה. ראו גם העמוד המיוחד בפייסבוק: http://www.facebook.com/MyTourIl
 

עמוד הבית  |  שאלות ותשובות  |  קישורים  |  סרטונים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר  |  מאמרים בנושאי תיירות ברחבי א"י  |  תמונות מימי תל אביב הקטנה  |  כיכר המדינה

2011 © כל הזכויות שמורות mytelaviv.