שרונה אז והיום

ספרי תל אביב במהדורה דיגיטלית

גלריית סרטים

מגנטים תל-אביביים למכירה

מאמרים בתולדות תל-אביב

גלריית תמונות

פורומים

לוח אירועים

ספרים חדשים בנושא א"י

העולם שלי - מאמרים וכתבות על אטרקציות עולמיות

ארכיון ניוז-לטר שבועי

מאמרים וכתבות תיירותיות

סרטי תל-אביב הקטנה

מכתבי תודה על סיורים

ספרים של אילן שחורי למכירה

תל אביב - אודיסה

בית הבאוהאוס בו נולדתי - גורדון 67 תל-אביב

מסמכים נדירים מתולדות תל אביב

סרטים והופעות של אילן שחורי בתכנית רואים עולם בערוץ 1











לאחר 81 שנה נעלם מנופה של העיר תל-אביב, אצטדיון המכבייה ההיסטורי

לאחר 81 שנה נעלם מנופה של העיר תל-אביב, אצטדיון המכבייה ההיסטורי

 אילן שחורי

אייקון תרבותי ספורטיבי היסטורי הולך ונעלם בימים אלה מנופה של תל-אביב. דווקא בסוף השבוע בו התקיימו ברחבי העיר הלבנה אירועי "בתים פתוחים", שהוקדשו ל"בירת הבאוהאוס" העולמית, הסתבר כי אחת העבודות המפורסמות שתכננה מלכת הבאוהאוס התל-אביבית, האדריכלית ג'ניה אוורבוך, אצטדיון המכבייה בשטח גני התערוכה הישנים בצפון ת"א, נמחק לחלוטין מעל פני האדמה. מגרש הדשא ההיסטורי נחרש, ובמקום מקימה חברת "אתרים" גן משחקים לילדים, שיהווה חלק משטח "יריד המזרח" המחודש, העומד להיפתח מחדש במחצית יוני.

 צחוק הגורל הוא שחברת "אתרים" העושה בימים אלה עבודה חשובה בשטח "יריד המזרח" המתחדש, כדי להחזיר למקום את זוהרו ומרכזיותו בעיר כפי שהיה בראשית שנות ה-30,  חידשה בסוף השבוע באחד ממבני היריד ההיסטוריים, את התערוכה "לגור על החולות", תערוכת העיר הלבנה, שהוצגה לראשונה ב-2004  במוזיאון ת"א באחריותה של האדריכלית, פרופ' ניצה סמוק.  במרכז התערוכה עומדים כמובן עבודותיה של ג'ניה אוורבוך, שבמרחק פסיעה משם עסקו אותה שעה הדחפורים במחיקת אחת מעבודותיה.

תם כנראה עידן מגרשי הספורט ההיסטוריים בתל-אביב ולא רק כאן. לאחר "המכתש" בגבעתיים, אצטדיון הכדורסל ע"ש אוסישקין בצפון העיר, נגזר עתה גם עתידו  של אצטדיון "המכבייה", שהוקם לפני למעלה מ-81 שנה , שבועות בודדים לפני טקס הפתיחה של המכבייה הראשונה, שהתקיים ב-28 במרס  1932 והיה במשך שנים לא מעטות מגרשה הביתי של מכבי תל-אביב, עד שעברה לאצטדיון בלומפילד בשנת 1968 ולאחר מכן גם של קבוצת הנוער של האגודה. גם קבוצת בני יהודה אירחה מספר משחקים באצטדיון, במהלך שנות ה-60, ולמעשה עד לפני כשנה עוד שחקו קבוצות נוער במגרש במהלך השבתות, למרות שכבר לפני שנים רבות הוסרו טריבונות העץ מהמגרש, לטובת מגרש חנייה גדול. כבר בראשית שנות ה-70, דרשה עיריית ת"א מארגון מכבי העולמי לפנות את האצטדיון, ומי שהיה ראש עיריית תל-אביב באותם ימים, יהושע רבינוביץ', לימים שר האוצר אף איים לנקוט נגד המכבי ב"צעדים משפטיים".

במשך 25 שנה, עד 1995, החליפו הצדדים מכתבים כשמדי פעם נאותה העירייה להעניק למכבי ארכה נוספת ודחתה את מועד הפינוי. לפני 9 שנים, ב-2004, הגישה העירייה נגד מכבי העולמית תביעה משפטית ובו דרישה לפינוי. שנתיים לאחר מכן, ב-2006, הושג פסק דין בהסכמה שעיקרו, מכבי הסכימה לפנות את השטח. אולם בפועל ארגון מכבי נשאר במקום, עד למעשה לפני קצת יותר משנה  ובסופו של דבר פינתה את המקום.

81 שנה פאר אצטדיון המכבייה את שטח גני התערוכה הישנים והיווה את אחד האייקונים המפורסמים ביותר בצפונה של תל אביב. מעטים יודעים, כי האצטדיון המפורסם, הוקם בלחץ זמן אדיר, על שטח של 9 דונמים, פחות מחודשים לפני הטקס הגדול של פתיחת משחקי המכביה הראשונה וגם זאת רק הודות לתרומה כספית בסך של 2,000 דולר של הימים ההם, שהשיג נציג ארגון מכבי באמריקה, ד"ר אלכסנדר רוזנפלד. העבודות האחרונות על המגרש נעשו שלוש שעות בלבד לפני תחילת הטקס הרשמי. וויכוחים רבים נרשמו בפרוטוקול הוועדה המארגנת של משחקי המכביה  באשר למיקום המשחקים ותכנונו של מגרש הספורט, שטח שניתן למכבי על ידיד עיריית ת"א ושלטונות המנדט.

על העבודות בשטח היה אחראי האינג'ינר ש. ארזי שסיפר בזמנו לחיים ויין, פעיל מכבי שכתב על זיכרונות הפעלת המכבייה הראשונה: "בליל ה-29 במרץ ולמחרתו, בשעות לפני הצהריים, עבדו עדיין מאות פועלים בגמר העבודות השונות במגרש ובצריפים, ובשעה שלאחר הצהריים, התרגש קהל רבבות שנוכח בפתיחת המכביה, למראה השטח הישר והמסודר, שרבים ראוהו, לפני פחות מחודשיים, כמדבר שממה!. לא פחות מהם, התפעלנו, חבורת הבונים, אשר השלמת העבודה בזמנה, היתה בעיניינו חידה ופלא!"...

האחראי מטעם העירייה לתכנון המגרש היה מהנדס העירייה באותם שנים, יעקב שיפמן - בן סירה, אך בפועל הופקדה מלאכת התכנון בידי אדריכלית צעירה, איבגניה (ג'ניה) אוורבוך, כוח אדריכלי עולה באותם ימים, שגם תכננה את בית הקפה המפואר שבמקום "קפה גלינה", ולאחר 4 שנים זכתה בפרס הראשון לתכנון כיכר דיזנגוף. ג'ניה אוורבוך, אחראית למראה האובליסק של המגרש ולמיקום הטריבונות, כך, שהשמש בשעות אחר הצהריים, לא תסנוור את חמשת אלפי המיוחסים שתוכננו לשבת שם, ויתר 15 אלף הצופים, תוכננו לצפות במשחקים כמובן בעמידה.

עבודותיה של ג'ניה אוורבוך, שבאחרונה נקראה כיכר על שמה בצפון העיר, ביוזמת כותב שורות אלו, הם אחד הגורמים העיקריים, להכרתה של תל אביב כבירת הבאוהאוס העולמית. ג'ניה אוורבוך, התפרסמה אומנם בזכות זכייתה בפרס ראשון לתכנון כיכר דיזנגוף ב 1934, אך עבודותיה  הרבות פרושות כיום על פני אזורים רבים בתל אביב ובצדק ניתן לכנותה כמלכת העיר הלבנה.

 

אחד העבודות המוקדמות ש ג'ניה אוורבוך ברחבי ת"א, עוד לפני תכנון כיכר דיזנגוף, הוא תכנון בית  משפחת וילקוביץ' ברחוב הנביאים 7 פינת רחוב שמשון הגיבור בת"א. בניין מרשים אותו תכננה ג'ניה אוורבוך ב 1933, כשלוש שנים לאחר תום לימודיה. מדובר בבית פינתי עם חזית כפולה לכל אחד מהרחובות, תוך התייחסות מרשימה לפינתיות של הבניין, תוך דימוי לבנייה במרכז כיכר בעל מספר שלבים ובמרכזו חדר מדרגות בעל מבנה משולש. הבניין המרשים הוזנח שנים רבות ולפני 16 שנה, (1995) גויס האדריכל גידי בר אוריון לשקם את המבנה ולהוסיף קומת גג מרשימה. היה זה אחד הניסיונות הראשונים שנעשו בעיר לשמור על תכנון מקורי של אחד מבתי הבאוהאוס היפים ומנגד להכיל בו תוספת בנייה. גידי בר אוריון השכיל להפריד בין ישן לחדש, תוך מתן כבוד הולם למבנה של ג'ניה אוורבוך ולפינתיות של המבנה.

 

אין ספק שג'ניה אוורבוך הייתה אדריכלית פורצת דרך. לא רק בזכות עבודותיה, אלה גם בשל הישגיה בתחום בו שלטו באותה תקופה גברים בלבד.בנה עו"ד דני אלפרין אוהב לספר כי היא הייתה מערבבת בעצמה את המלט, צובעת את הקירות  ומדריכה את העובדים כיצד להקים את הבניינים. היא נולדה ב-1909 בשנת ייסוד ת"א. ובגיל שנתיים עלתה לארץ  ( 1911)  אביה זאב אוורבוך היה רוקח והקים את בית המרקחת הראשון בת"א, ולאחר מכן היה ממקימי ההסתדרות הרפואית וממקימי המפעל "מעדן" לגזוז ולקרח בעיר. ג'ניה גדלה בת"א ולמדה בגימנסיה הרצליה, ובגיל 17 נסעה לבדה ללמוד באירופה.

 

 היא למדה במשך שנה אחת אדריכלות ברומא ומשם בשל התגברות האנטישמיות עברה להמשך לימודיה לבלגיה. ב-1930 סיימה לימודה כאדריכלית וחזרה לתל אביב. ב-1932 פתחה בעיר משרד אדריכלים עם האדריכל זלמן ברון  ומכן החלה הקריירה שלה לנסוק. היא תכננה בין היתר את קפה גלינה ביריד המזרח בצפון דיזנגוף, את אצטדיון המכבייה, את בתי המגורים של שחקני הבימה במתחם מעונות עובדים בעיקר את ביתו של רפאל קלצ'קין בפינת פרוג וגורדון.  אוורבוך תכננה את בתי הספר המקצועיים שבת ומקס פיין. היא תכננה את כיכר סטרומה בחולון ועשרות וילות ובתים פרטיים בת"א וברחבי הארץ ואפילו תכננה ב-1960 בית כנסת מיוחד בקיבוץ עין הנצי"ב והפכה לאישה הראשונה בעולם שתכננה בית כנסת.

 

 

אך ללא ספק גולת הכותרת של השיגיה המקצועיים היא ב 1934 עת זכתה בפרס הראשון לתכנונה ועיצובה של כיכר דיזנגוף. היא עיצבה את הבתים סביב הכיכר במעגל. (מלבד בית אחד בפינת בן עמי, תכנונו המפורט של כל מבנה נמסר לאדריכל אחר) עם מרפסות ארוכות העוטפות את המבנים. מעטים יודעים כי בתכנון מקורי היה  החלק המרכזי של הכיכר מוגבה מטר מעל הכביש המקיף אותה. המפלס התחתון היה מיועד לחנייה והגינה בשני מפלסים על גג החניה ובמפלס נמוך יותר. אולם כדי לחסוך בהוצאות ומשום שבעיות החניה והתנועה באמצע שנות ה-30 לא  נחשבו רציניות, נבנתה הכיכר בסופו של דבר במפלס אחד. ב-1934 נישאה ג'ניה אוורבוך למלך הביטחוני של ת"א, חיים אלפרין שהקים ב-1921 את המשטרה העירונית ולאחר מכן היה מעורב בהקמת מכבי האש, מגן דוד אדום, המשמר האזרחי, היה המפקח העירוני וגם מנהלו של מוזיאון ארץ ישראל. הם היו זוג עירוני נוצץ ומבוקש בכל מפגשי החברה העירונית התל אביבית של שנות השלושים והארבעים.

 

המכבייה הראשונה נפתחה רשמית ב-29 במרס 1932,  תוך יוזמה ודחיפה גדולה מצידו  המורה לחינוך גופני יוסף יקותיאלי. למעשה יקותיאלי, שהיה נשוי לאחת מבנותיו של עקיבא אריה וייס, מייסד תל-אביב ועורך  הגרלת המגרשים המפורסמת, שהשנה ( כ ניסן )  מלאו לה 104 שנה, ביקש לקיים את המכבייה הראשונה כבר ב-1921 בתקופה בה  כיהן בארץ ישראל כנציב עליון הרברט סמואל, אולם הצעתו לא נתקבלה.

למעשה את  הרעיון לקיים משחקים עולמיים של נוער יהודי, מעין משחקים אולימפיים יהודיים, העלה כבר ב-1911 פריץ אברהם בביטאון "אגודת המתעמלים היהודית". היה זה ברוח חזונו של מקס נורדאו ו"יהדות השרירים" שלו, אולם מעבר למאמר שנכתב לא נעשה דבר.

לקראת סוף שנות ה-20 חזר יוסף יקותיאלי על הצעתו לקיום המשחקים והפעם בנחישות רבה. הצעתו הייתה לקיים "מכביאדה" בשנת 1932, במלאת 1800 שנה למרד בר-כוכבא. היא התקבלה תחילה בוועידה הארצית של מכבי ארץ-ישראל ב- 1928 ואושרה לביצוע בקונגרס העולמי של מכבי שנערך במהריש-אוסטראו בצ'כוסלובקיה בשנת 1929. היתה זו תקופה קשה בארץ ישראל ובעולם היהודי, אחר מאורעות תרפ"ט, הרצח האכזרי בחברון ופרסום "הספר הלבן" של פאספילד  שכלל הגבלות רבות על היישוב היהודי. אולם אלו לא פגעו בהכנות חרף החששות הגדולים.

על-פי יוסף יקותיאלי, למכבייה היו כמה מטרות השזורות זו בזו: להציג לפני העולם את תרבות הגוף היהודית המתפתחת. לגרום לבני-נוער מהגולה להכיר את ארץ-ישראל ובכך להבליט את מרכזיותה בעולם היהודי. להדגיש את הסולידריות היהודית. לחזק ולטפח את תנועת המכבי. התעמולה לקראת המכביה הראשונה החלה כבר ב- 1930, ומרכיב מרכזי בה היה שני מסעות רוכבי אופנוע מישראל בכל רחבי אירופה. הכוונה המקורית הייתה לקיים את המכביות בירושלים, אך לבסוף הוחלט כי תל-אביב מתאימה יותר לארגן את האירוע. נקבע כי היא תיערך במרץ 1932.

כראש הוועדה המארגנת של המכביה מונה יהושע אלוף ועיקר הבעיה היה אז היכן יתנהלו המשחקים. ממשלת המנדאט ועיריית תל אביב הקצו  בסופו של דבר מגרש בסמוך לשפך הירקון. על התכנון הופקדה אדריכלית צעירה בשם ג'ניה אוורבוך, לימים זכתה בפרס הראשון לתכנון כיכר דיזנגוף וסביבתו והעבודות החלו רק שבועות ספורים לפני מועד הפתיחה. אז גם נקבע השם הסופי של התחרויות בשם "מכביה" אותו הציע המורה, העיתונאי והמשורר קדיש יהודה  סילמן.

המכבייה הראשונה נפתחה למעשה ב- 28.3.32, בנשף תרבותי חגיגי בבית-העם בתל-אביב בהשתתפות אנשי ציבור רבים וביניהם ראש העיר מאיר דיזנגוף, נציג הסוכנות חיים ארלוזורוב, והנרייטה סאלד נציגת הוועד הלאומי. בתכנית האמנותית הופיעו בין היתר תיאטראות "האהל", "הבימה" והאנסמבל הקאמרי ביצירות "מקראיות" ("ירמיהו", "אמנון ותמר", "שמשון ודלילה"), כביטוי של עבריות מתחדשת. למחרת נערך מצעד הפתיחה מגימנסיה הרצלייה ועד לאצטדיון, (כיום רחוב דיזנגוף) מרחק של כ-5 ק"מ בחולות השוממים, מצעד שהוביל מאיר דיזנגוף כשהוא רכוב על גבי סוסו הלבן.

במכביה שנמשכה 5 ימים וצפו בה מספר שיא של צופים אז כ-20 אלף איש, השתתפו 390 ספורטאים שהגיעו מאוסטריה, בריטניה, ארצות-הברית, דניה, גרמניה, יוגוסלביה, יוון, לטוויה, מצרים, סוריה, לבנון, פולין, צ'כוסלובקיה, רומניה, שוויץ, בולגריה וצרפת. ענפי הספורט שבהם נערכו התחרויות היו אתלטיקה-קלה, שחייה, התעמלות, אגרוף והיאבקות וכן תחרויות בכדורגל, כדורמים, סיוף, טניס והוקי (בכדור-יד הופיעה קבוצה אורחת אחת מגרמניה). במקביל נערכו גם תחרויות נוער בין בתי-הספר בארץ-ישראל. בדירוג הכללי זכו יהודי פולין במקום הראשון ולאחריהם אוסטריה וארה"ב. נבחרת ארץ-ישראל זכתה בניצחון אחד בלבד (הסייפת אושרה שרר).

טקס הסיום נערך באחד באפריל, בחסות הנציב העליון ארתור ווקופ. הטקס כלל מופע התעמלות רב-משתתפים ועצרות ססגוניות של תנועת הצופים, של רוכבי אופנועים ורוכבי סוסים, והסתיים במצעד ברחובות תל-אביב , הפעם הפוך, מהאצטדיון לעבר גימנסיה "הרצליה".

המכביה הראשונה היוותה תחילתה של מסורת הנמשכת עד היום. ב- 1935 התקיימה המכביה השנייה, אך זו של 1938 בוטלה בשל מאורעות 1936-1939 ונערכה לבסוף רק ב-1950. הרביעית התקיימה ב-1953 ומאז מדי 4 שנים.  משחקי המכבייה ה-19, צפויים להתקיים בקיץ הקרוב. 

   סרטון קצר על טקס פתיחת המכביה הראשונה, ניתן לראות על ידי לחיצה על הקישור הזה:

http://www.mytelaviv.co.il/gallery3_image.asp?gallery3_id=44

 

תגובות
אין תגובות למאמר    להוספת תגובה


  חזור למעלה  חזור למעלה  




For english click here


טיולים

כל הטיולים




חדשות

כל החדשות


מסמך השבוע
מסמך השבוע

לקראת הבחירות הקרובות. מסמך מ 1918 על תעמומלת הבחירות שהיתה בתל אביב. תעמולה לא כ"כ שקטה



תמונת השבוע
תמונת השבוע

 זיכרון של פעם. גן  פרסומת לגן החיות של תל אביב. בתחילה היה  הגן מחוץ לעיר ולאט לאט העיר התקרבה לגן ולפתע הגן היה במרכזה והפך למיטרד


<< פברואר, 2020 >>
א ב ג ד ה ו ז
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
             
כל האירועים


הצטרפות לרשימת תפוצה


צור קשר


קישורים שימושים
עמוד תיור ישראלי בפייסבוק - הצטרף ע"י עשיית LIKE
לוח אירועים וחדשות של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
אתר הטיולים והמידע - תל אביב שלי
פרש - האתר להיסטוריה וידיעת הארץ
לוח המראות ונחיתות און ליין
מגילות ים המלח - תצוגה דיגיטלית
מאמרים בנושא תולדות ארץ ישראל שהופיעו בכתבי העת קתדרה ועת-מול
נתונים סטטיסטיים עכשווים על תל אביב, כולל שנתונים
תחזית מזג אוויר בתל אביב
כל הקישורים



פורומים פופולארים
חוות דעת ועצות של מטיילים
פורום מורי דרך מייעצים
מעולמם של בתי המלון
טיפים והמלצות מתיירות חו"ל
ספרי תולדות ארץ ישראל - יד שנייה - מכירה - החלפה
כל הפורומים


אתר תל-אביב שלי,  My Tel-Aviv - בעריכתו של אילן שחורי, ההיסטוריון של תל-אביב, מביא לגולשים חובבי תל אביב, ההיסטוריה של ארץ ישראל והציבור הרחב, מידע רב במאות כתבות, מאמרים, ניתוחים  מסמכים ותמונות העוסקים בהיסטוריה של העיר העברית הראשונה. ראו גם העמוד המיוחד בפייסבוק: http://www.facebook.com/MyTourIl
 

עמוד הבית  |  שאלות ותשובות  |  קישורים  |  סרטונים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר  |  מאמרים בנושאי תיירות ברחבי א"י  |  תמונות מימי תל אביב הקטנה  |  כיכר המדינה

2011 © כל הזכויות שמורות mytelaviv.