שרונה אז והיום

ספרי תל אביב במהדורה דיגיטלית

גלריית סרטים

מגנטים תל-אביביים למכירה

מאמרים בתולדות תל-אביב

גלריית תמונות

פורומים

לוח אירועים

ספרים חדשים בנושא א"י

העולם שלי - מאמרים וכתבות על אטרקציות עולמיות

ארכיון ניוז-לטר שבועי

מאמרים וכתבות תיירותיות

סרטי תל-אביב הקטנה

מכתבי תודה על סיורים

ספרים של אילן שחורי למכירה

תל אביב - אודיסה

בית הבאוהאוס בו נולדתי - גורדון 67 תל-אביב

מסמכים נדירים מתולדות תל אביב

סרטים והופעות של אילן שחורי בתכנית רואים עולם בערוץ 1











מלחמת העצמאות - כשהמצרים הפציצו את תל-אביב

מלחמת העצמאות - כשהמצרים הפציצו את תל-אביב / אילן שחורי

 

בין אפריל ליולי 1948 ספגה העיר תל אביב את מרבית אבדותיה במלחמת השחרור. ארבעת החודשים הללו היו בין הקשים בתולדותיה. לא רק  הקרבות שנוהלו סביבה,  והיריות מהשכונות הערביות מאזור יפו, אלא בעיקר ההפצצות הקשות של מטוסי קרב מצריים והניסיון להרעישה מכיוון הים. הקרב המלחמתי היה אומנם במסגרת כיבוש שכונת מנשייה ויפו על ידי ארגון האצ"ל וההגנה החל מה-24 באפריל ובהמשך במבצע חמץ, אך עיקר הפגיעות היו באזרחים תושבי העיר, יום לאחר הכרזת המדינה רובם ככולם מהפצצות אוויריות.

למעלה מ 150  מקרב תושבי תל אביב נהרגו מהפצצות מטוסי הקרב על תל אביב שהחלו  פחות מ 24 שעות לאחר הכרזת המדינה על ידי דוד בן גוריון בבית דיזנגוף  שבשדרות רוטשילד. ב15 במאי 1948 – להק של מטוסים מצריים מסוג ספיטפייאר הגיעו להפציץ את תל אביב. מטרת המטוסים המצריים היתה כנראה שטח שדה התעופה ע"ש דב הוז. לפיכך, עיקר הפגיעות וההרוגים היו באיזור שדה התעופה דב ונמל תל אביב, לשם הגיעו באותה שעה כמה אוניות מעפילים.  אחד המטוסים הופל בשמי תל אביב. היה זה מטוס האויב הראשון שהופעל במלחמת השחרור.  לאחר שיפוצו של המטוס הוא צורף לחיל האוויר שבדרך. והטייס המצרי נלקח בשבי.  מטוס מצרי נוסף נפגע.

שלושה ימים לאחר מכן, ב-18 במאי 1948  הייתה ההתקפה המצרית הקשה ביותר על העיר.  התחנה המרכזית בתל אביב ספגה את רוב הפצצות. התוצאה 41 הרוגים, חורבן והרס בדרומה של תל אביב, ומראות קשים במרכזה.  בהתקפה זו נפגע אחד מסמליה של תל אביב אותה תקופה, אוטובוס הקומתיים שבלט ברחבי העיר עד אז, נשרף כולו במהלך ההפצצה. יומיים לאחר מכן ב-20 במאי  הפציצו המצרים פעם נוספת את תל אביב ופרבריה.  התוצאה הייתה 5 יהודים שנהרגו. ב-3 ביוני 1948 הגיע לשמי תל אביב להק נוסף של מפציצים מצריים. הפעם מבלי  שהצליחו לגרום לנזק גדול, שני מטוסים מצריים מסוג דקוטה הופלו על ידי מטוסי קרב ישראליים ובעיר הייתה שמחה רבה.

למחרת, ב-4 ליוני ,1948  החליטו המצרים לתקוף את תל אביב עם 3 ספינות קרב. אניות  המלחמה המצרית התקרבו לחופי תל אביב, חיל הים הישראלי ובעיקר מטוסי חיל האוויר התקיפו את הספינה וגרמו לה נזקים רבים. הספינות המצריות נמלטו דרומה ומטוסי חיל האוויר דלקו אחריהם ופגעו בהם פגיעות ישירות. בקרב זה נפגע אחד מהמטוסים הישראלים ונפל לים.  גופות שני הטייסים הישראלים: דוד שפרינצק, (בנו של יו"ר הכנסת הראשון יוסף שפרינצק) ומתתיהו סוקניק , שהיה התותחן במטוס (אחיו של יגאל ידין) לא נמצאו עד היום ונחשבים כנעדרים.

הפצצת המטוסים המצריים חזרה ושבה  מקץ 4 ימים. ב-8 ביוני תקפו כמה גלים של מטוסי קרב מצריים את מרכז תל אביב ופגעו בעיקר בנשים  עם ילדיהם בשעה שהיו בקניות ברחובות המרכזיים. מניין ההרוגים מהתקפה זוהיו 7 נשים ו-2 ילדים. למעלה מ 20 נשים נוספות נפצעו. על פי דיווחי עיריית תל אביב מאותם ימים רוב הרוגים והפצועים: עקרות בית. כתוצאה מהתקפה זו פרסמה עיריית תל אביב מודעות אזהרה בחוצות העיר האוסרת רחצה בים והתקהלות בחופים מחשש להתקפות מצריות. יום מאוחר יותר, ב-9 ביוני, הגיע להק מטוסי הפצצה מצריים לתל אביב, אך הפעם החליטו המצרים להשליך את הפצצות מעל תל אביב בגובה רב ביותר מחשש  שההגנה האווירית על העיר תפגע בהם. 4 נשים וילדה נהרגו בהפצצה זו. 12 איש נפצעו.

הפצצה מצרית זו,היתה אחרונה בגל ההתקפות האוויריות על העיר ביוני,  עוררה ביקורת גדולה מאוד כלפי המצרים בעיקר משום שהתברר שמטרת המצרים הייתה לפגוע באזרחי העיר ותו לא. תלונה הוגשה לצלב האדום ויום לאחר ההפצצה, ב-10 ביוני, פרסמו אנשי הצלב האדום הבינלאומי שישבו בתל אביב הודעת גינוי למצרים, דרך מרכז הצלב האדום בג'נבה, בו נקבע כי "ההתקפה על תל אביב ב-9 ביוני בוצעה ממטוס שהטיל פצצותיו מגובה רב וללא כל ניסיון לזהות מטרות צבאיות". בדיוק חודש לאחר מכן ב-13  ביולי, כמה ימים בלבד לאחר תום ההפוגה הראשונה של מלחמת השחרור,  חידשו המטוסים המצריים את הפצצת תל אביב. בהתקפה זו נהרגו 19 איש ו-45 נפצעו. יומיים עד ה-16 ביולי גבתה  ההפצצה המצרית  עוד 31 קורבנות ומאות פצועים.

ב-14 ליולי, יום לאחר חידוש ההפצצות המצריות כינוס ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח את מועצת העירייה לדיון מיוחד. בפרוטוקול הישיבה מבין דבריו של רוקח ניתן היה להבין, שחלק לא קטן מהנפגעים, פשוט קפחו את חייהם מאחר ועלו על  גגות הבתים, להביט במטוסים המצריים ולא ירדו למקלטים.  וכך נכתב בפרוטוקול: "ראש העירייה מוסר על תוצאות הפצצת הטרור אתמול של חיל האוויר המצרי על תל אביב. נזרקו פצצות על 13 מקומות בדרום העיר ובמרכזה ונהרגו 19 אנשים, נשים וילדים ו-45 נפצעו. מר רוקח מדגיש כי חלק גדול מן הנפגעים היה בחוץ או בקומות העליונות של הבתים, אם כי אות האזעקה ניתן זמן רב לפני ההפצצה. הקהל מתבקש לא להקל ראש לגבי סכנת ההפצצות".

במהלך דבריו של רוקח  אמרו אחדים מחברי המועצה, שכמה מן הנפגעים עמדו ב"תור" לקבלת נפט ויש לעמוד על כך שמנות הנפט יחולקו לצרכנים בדירותיהם כדי למנוע "תורים" ברחובות". רוקח הציע  בעקבות זאת לחשוב על אפשרות לחלק את הנפט בחנויות המכולת כדי למנוע את ה"תורים ברחובות".

ארבעה ימים לאחר מכן, ובעקבות סדרת  הפצצות נוספת בה נהרגו  תושבים רבים, כינס רוקח ב-18 ביולי פעם נוספת את מועצת העיר. מועצת העירייה התייחדה עם קרבנותיה הרבים של תל אביב מההפצצות המצריות מאז יום הכרזת המדינה וכן הביעה המועצה צער רב והזכירה נשמתם של חיילי צה"ל שנפלו בחזיתות השונות למען המולדת בשנה החולפת.

על ההפצצות המצריות שהיו בשבוע החולף אמר רוקח: "אני מביע מחאה על הפצצת רובעי המגורים ובייחוד על הפצצת מרכז האשפוז הרפואי בשבת זו. בהתקפה זו הוטלו פצצות בסביבות בית החולים העירוני, מגן דוד ובית הבריאות העירוני ע"ש שטראוס, אם כי התנוססו על כל הבניינים האלה דגלי מגן דוד אדום והצלב האדום", מחה ישראל רוקח. בסופה של הישיבה הטילה מועצת העירייה על רוקח לשלוח מברקי מחאה למרכז הצלב האדום בג'נבה ולמזכיר האו"ם על פגיעה נפשעת זו.

ב-18 במאי יצא ש. בן אריה, כתב "ידיעות אחרונות", לרחובות ת"א המופצצת  על מנת להביא לידיעת הציבור את שגרת החיים בעיר המופצצת.  בין היתר כתב ברשימתו "העיר באפילה": 

 "ת"א  מותקפת מהאוויר. קל לתאר לעצמנו מהו הרושם בעולם. דווקא בזמנים כשהדואר לא פועל ושרות הטלגרף צולע, מרחוק 'השד' נראה פי כמה איום ונורא מאשר מקרוב... אבל אליבא דאמת: תל אביב שקטה! תל אביב עובדת! תל אביב, החיים בה מתנהלים כרגיל. על אף האזעקות ועל אף ההפצצות ועל אף הקורבנות ברכוש ובנפש. אך חלילה לנו, לתל אביביים לזלזל בסכנות הכרוכות בהרעשות מן האוויר. כי יש לנו עסק עם אויב בלתי מתורבת, עם אויב שאיננו מתחשב עם העובדה שאין תל אביב מצודה צבאית, אלא עיר פרזות, עיר נמל אזרחי ולא צבאי ולא בסיס... איך חיה תל אביב בערב ובלילה האיפול? כרגיל. בתי קפה פתוחים ואינם ריקים. בתי הקולנוע פתוחים ואינם ריקים. תנועת האוטובוסים מתנהלת כסדרה. וגם מכוניות וטקסי וגם הולכי רגל. וזוגות צעירים אינם מוותרים על כוס קוקטייל באולמי הריקודים. כי הבחור מהחזית, שנזדמן ליום או יומיים חופש בתל אביב ממהר לבית חברה ומזמין אותה, והיא נענית, ורוקדים. אזעקות? אין דבר. קול הצופר מתערב במנגינת הטנגו? אין זה מפריע".

לקראת יום העצמאות השלישי של מדינת ישראל, החליטה מועצת עיריית תל אביב ב-9 במאי 1951 להקים 3 אנדרטאות ברחבי העיר שינציחו את זכרם של מגיני תל אביב ובנייה במלחמת העצמאות. הוכרזה תחרות פרסים ונקבע כי האנדרטאות יוקמו: בכיכר מלכי ישראל לזכר בני תל אביב שנהרגו במלחמה, בגבול תל אביב יפו לזכרם של ההרוגים על כיבוש יפו ובגן העצמאות שתהיה מוקדשת לטייסים שנפלו בהגנת העיר. הפסל בכיכר מלכי ישראל לא הוקם בסופו של דבר ולאחר שנים הוחלפה התוכנית באנדרטת השואה של  תומרקין.

אתר  הנצחה אחד שנעשה  לזכר משחררי יפו, הוא פסל מרשים ביותר.  מדובר ביצירה  מעשה ידיו של הפסל  מיכאל קארה. המשפט  "מנשרים קלו מאריות גברו"  מוטבע על בסיס פסל השיש שהוקם ב 1957 והוצב במרכז  ב"גן הכובשים", דרומית לחניון כרמלית בפאתי שוק הכרמל, איזור שנקרא בעבר "שכונת מאה שערים". התבליט באנדרטה מתאר 3 דמויות של לוחמים פורצים אלי קרב. ידם האחת אוחזת בנשק והשנייה בכלי עבודת החקלאות. מתחתם הכתובות "מנשרים קלו מאריות גברו", הלקוחה מקינת שאול על יהונתן. בצידה השני של האנדרטה  סמל  עיריית תל אביב, סמלי אירגון האצ"ל ו"ההגנה" וסמל המנורה של מדינת ישראל. האנדרטה השנייה הוקמה לזכר הטייסים שנפלו בהתקיפם את אוניות המלחמה המצריות, אהרון דויד שפרינצק ומתתיהו (מתי) סוקניק.  היא מוצבת בחלק הצפוני של גן העצמאות בת"א, מתנשאת לגובה של 13 מטר ונקראת "אנדרטת השחף". האנדרטה נבנתה בשנת 1952  ועוצבה ע"י אבא אלחנני בשיתוף בנימין תמוז.  האנדרטה  נראית כציפור פצועה שאחת מכנפיה שבורות.  כנף אחת מכנפי הציפור עשויה מכנף מטוס ישראלי שהופל. באנדרטה ישנו שילוב של האותנטי-  כנף המטוס שנפגע,  עם חומרים פיסוליים אחרים - בטון ופלדת אל-חלד.

תקופת מלחמת העצמאות בתל אביב עדיין לא נחקרה לעומקה, אולי משום שאיזור עירוני מרכזי זה, היה בסך הכל שולי מבחינת קרבות מלחמת השחרור. אולם הטראומה שעברה תל אביב בתקופה זו היתה קשה וגדולה והשפעותיה עוד ניכרו שנים רבות.

8 שנים קודם - גם האיטלקים הפציצו

 זו לא היתה הפעם הראשונה שתל אביב הופצצה מהעיר ורבים מתושביה נהרגו. במלחמת העולם השנייה ארעו שתי התקפות קשות של מטוסים איטלקיים וצרפתיים שחברו אז לגרמניה הנאצית. ב-9 בספטמבר 1940  הייתה ההתקפה הגדולה ביותר ו 130 מתושבי תל אביב נהרגו בהם  ילדים, נשים וזקנים ומאות נפצעו.מרבית הפצצות נפלו בין רחוב בוגרשוב לרחוב טרומפלדור ושם גם היו מרבית ההרוגים. 

 9 חודשים מאוחר יותר ב-12 ביוני 1941  היתה התקפה  קשה שנייה בה פגע פצצה ישירות על בית האינואלידים ברחוב מרמורק בתל אביב ו-13 משוכני הבית נהרגו , למעלה מ-20 איש נפצעו קשה. ההפצצה הזו נערכה על ידי מטוסים צרפתיים  מכוחות ממשלת וישי.

עיריית תל אביב הקימה להרוגי ההפצצה האיטלקית אנדרטה קטנה ובה שמות הנספים בשדרות בן ציון, פינת רחוב המלך ג'ורג', לא מעט בזכות מי שהיה חבר מועצת העירייה מטעם הליכוד דוד צבי, שאביו נהרג בהפצצה במקום.

 

תגובות
ישנן 3  תגובות.     להוספת תגובה
1.  שלחתי תגובה אך היא נדחתה
כי היתה "ארוכה מדי"

ד"ר עוזי רביב
נכתב בתאריך:  14/04/2013 סגור חלונית
2.  הפצצת תל אביב
בהיותי שליחות בקראקס (ונצואלה) פגשתי ישראלי לשעבר שנפצע בהפצצה על תל אביב ונקטעה ידו אני סבור כי פציעתו נגרמה בעת הפצצת תל-אביב ע"י האיטלקים שמו אפרים

עמיקם ברקן, amikam1924@gmail.com
נכתב בתאריך:  16/04/2013 סגור חלונית
3.  הפצצה איטלקית בחתונת הורי
הורי נישאו בתל אביב ביום 12 ליוני 1941 בבית משפחת גרבויס ברח' מזרחי ב'. סיפרו הורי כי בהישמע האזעקות הסתתרו כולם בבבית ובחדר המדרגות, ואחר ההתקפה - חזרו לגג הבניין והמשיכו לרקוד ולשמוח. אשמח לשמוע אם מישהו ממשפחת גרבויס עדיין בחיים

טולי אברהמי, avrahami@isdn.net.il
נכתב בתאריך:  30/04/2014 סגור חלונית


  חזור למעלה  חזור למעלה  




For english click here


טיולים

כל הטיולים




חדשות

כל החדשות


מסמך השבוע
מסמך השבוע

לקראת הבחירות הקרובות. מסמך מ 1918 על תעמומלת הבחירות שהיתה בתל אביב. תעמולה לא כ"כ שקטה



תמונת השבוע
תמונת השבוע

 זיכרון של פעם. גן  פרסומת לגן החיות של תל אביב. בתחילה היה  הגן מחוץ לעיר ולאט לאט העיר התקרבה לגן ולפתע הגן היה במרכזה והפך למיטרד


<< פברואר, 2020 >>
א ב ג ד ה ו ז
            1
2 3 4 5 6 7 8
9 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
             
כל האירועים


הצטרפות לרשימת תפוצה


צור קשר


קישורים שימושים
עמוד תיור ישראלי בפייסבוק - הצטרף ע"י עשיית LIKE
לוח אירועים וחדשות של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
אתר הטיולים והמידע - תל אביב שלי
פרש - האתר להיסטוריה וידיעת הארץ
לוח המראות ונחיתות און ליין
מגילות ים המלח - תצוגה דיגיטלית
מאמרים בנושא תולדות ארץ ישראל שהופיעו בכתבי העת קתדרה ועת-מול
נתונים סטטיסטיים עכשווים על תל אביב, כולל שנתונים
תחזית מזג אוויר בתל אביב
כל הקישורים



פורומים פופולארים
חוות דעת ועצות של מטיילים
פורום מורי דרך מייעצים
מעולמם של בתי המלון
טיפים והמלצות מתיירות חו"ל
ספרי תולדות ארץ ישראל - יד שנייה - מכירה - החלפה
כל הפורומים


אתר תל-אביב שלי,  My Tel-Aviv - בעריכתו של אילן שחורי, ההיסטוריון של תל-אביב, מביא לגולשים חובבי תל אביב, ההיסטוריה של ארץ ישראל והציבור הרחב, מידע רב במאות כתבות, מאמרים, ניתוחים  מסמכים ותמונות העוסקים בהיסטוריה של העיר העברית הראשונה. ראו גם העמוד המיוחד בפייסבוק: http://www.facebook.com/MyTourIl
 

עמוד הבית  |  שאלות ותשובות  |  קישורים  |  סרטונים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר  |  מאמרים בנושאי תיירות ברחבי א"י  |  תמונות מימי תל אביב הקטנה  |  כיכר המדינה

2011 © כל הזכויות שמורות mytelaviv.