חגיגות 100 שנה לפתיחת בית הספר באוהאוס בודו רמלוב, ראש ממשלת מדינת תורינגיה שבגרמניה בחר

לקראת  חגיגות 100 שנה לפתיחת בית הספר "באוהאוס" :

בודו רמלוב, ראש ממשלת מדינת תורינגיה שבגרמניה בחר בתל-אביב לפתוח את  המסע העולמי לקראת פסטיבל המאה לייסוד בית הספר וויימאר

מאת אילן שחורי

בודו רמלוב (Bodo Ramelow), ראש ממשלת מדינת תורינגיה בגרמניה, מבקר בימים אלה בישראל בראש משלחת של של 26 איש, בהם חברי הקבינט שלו, היסטוריונים ומומחים שונים, במסגרת ההכנות הנעשות במדינת תורינגיה, לציין ב 2019, בעוד כארבע שנים, 100 שנה לפתיחת בית הספר באוהאוס, בעיר החשובה והמפורסמת במדינה, העיר ויימאר. אמש התקיימה במסעדת "הטרקלין בתל-אביב", ארוחת ערב חגיגית עם ראש ממשלת תורינגיה, בה השתתפו חברי המשלחת וכמה אורחים מתל אביב הקשורים להיסטוריה ולבהאהוס בת"א.

בודו רמלוב, ראש ממשלת מדינת תורינגיה במהלך דברי ברכתו אמש במסעדת "הטרקלין" בת"א

זהו הביקור הראשון של בודו רמלוב, ראש ממשלת מדינת תורינגיה (לשעבר מזרח גרמניה), מחוץ לארצו לאחר שנבחר לפני כשנה לראש הממשלה והוא ביקש להגיע לישראל ולתל אביב ולהכריז דווקא כאן על תכניותיו לסדרת האירועים בוויימאר  ב 2019, בין היתר גם לזכר יום השנה ה -70 לשחרור מחנה ריכוז בוכנוואלד  (הנמצא במדינת תורינגיה) וציון 50 השנים לכינון יחסים דיפלומטיים בין גרמניה וישראל. אתמול (יום שני) ביקרה המשלחת, בה חברים גם שר הכלכלה והמדע וולפגנג טיפנזה (Wolfgang Tiefensee), ופרופ' ריינהרד שרם, יו"ר הקהילה היהודית במדינה תורינגיה, במוזיאון יד ושם,הניחה זר ב"אוהל יזכור".

 בודו רמלוב (ראשון מימין), שר הכלכלה והמדע של  מדינת תורינגיה , וולפגנג טיפנזה (במרכז)  ופרופ' ריינהרד שרם, יו"ר הקהילה היהודית במדינה תורינגיה (משמאל), מניחים זר  ב"אוהל יזכור" במוזיאון יד ושם.

גולת הכותרת של הביקור תהיה מחר, יום רביעי, עת יעניק ראש הממשלה תורינגיה, לבית התפוצות בתל אביב, לתצוגה לתקופה מוגבלת, טבעת זהב נדירה שנתגלתה לפני מספר שנים בחפירות במתחם הרובע היהודי הישן בעיר ארפורט, (דרומית-מערבית ללייפציג). "אוצר ארפורט", נחשב לסנסציה בעולם הארכיאולוגי הגרמני והיהודי יחדיו. מתחת לקיר אבנים, במרתפו של אחד הבתים ברובע העתיק מימי-הביניים, נחשף אוצר בלום. היו שם מאות מטבעות ומטילי כסף, כדים וכלי אוכל מוזהבים, וכן עשרות תכשיטים משובצים ביהלומים ופנינים. מומחים טענו כי עושרו של אוסף המטבעות מעיד על חשיבותה של ארפורט   כמרכז מסחרי בין מערב ומרכז אירופה בימי-הביניים. מטילי-הכסף שבאוצר שימשו בעבר לתשלום עבור סחורות וקיומם מוזכר במסמכים היסטוריים שונים, אך מעט מאוד מטילים כאלה אותרו עד כה.  בין התכשיטים המרהיבים שהתגלו נמצאה טבעת נישואים יהודית נדירה - אחת היחידות שנותרו מקהילות אשכנזיות של ימי-הביניים. כמסורת אותם הימים, עשויה הטבעת מזהב טהור, ללא אבנים יקרות.

תורינגיה, היא אחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, בירתה והעיר הגדולה בה היא אֶרפוּרט, אולם העיר המפורסמת ביותר ויימאר, שזכתה למעמד סמלי בהיסטוריה הגרמנית - הן כבירת תור הזהב של הנאורות הגרמנית, והן כמקום כינון החוקה של הרפובליקה קצרת החיים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, רפובליקת ויימאר. ערים ידועות נוספות בתורינגיה הן יֶנָה (בה שוכנת אוניברסיטת פרידריך שילר), גותה, אָייזנַך (Eisenach, עיר מולדתו של יוהאן סבסטיאן באך), אלטנבורג (Altenburg) וגֶרָה (Gera. המדינה, ששכנה עשרות שנים בתחומי גרמניה המזרחית, נוסדה מחדש בשנת 1990, לאחר איחוד גרמניה. בעבר הרחוק הייתה תורינגיה מהממלכות החשובות בגרמניה, אך במשך השנים ירדה מגדולתה.

ויימאר נחשבת כיום אחד מאתרי התרבות הידועים באירופה. העיר הייתה ביתם של ענקי תרבות כיוהאן סבסטיאן באך, פרידריך שילר, יוהאן גוטפריד הרדר ויוהאן וולפגנג פון גתה. מאז אמצע המאה ה-18, עת בחר בה גתה למגוריו, הייתה ויימאר מוקד עלייה לרגל של האינטליגנציה הגרמנית. ניתן למצוא בה את קבריהם של גתה, פרידריך ניטשה, שילר ורבים אחרים, כמו גם את הארכיונים הפרטיים של גתה ושילר. במהלך מלחמת העולם השנייה שכן ביער הסמוך לוויימאר (בו נהג גתה לבקר) מחנה הריכוז בוכנוואלד.

אילן שחורי במהלך דבריו אמש  במסעדת "הטרקלין" בפני המשלחת הגרמנית

עם תום מלחמת העולם הראשונה, הפכה ויימר גם למוקד העיצוב העולמי המרכזי, עת נפתח בה ב 1919 בית הספר באוהאוס בניהולו של וולטר גרופיוס. גרופיוס  התבקש אז לעזור לשיקום גרמניה, הוא ייסד את הבאוהאוס, בית הספר הגבוה לאדריכלות, עיצוב ואומנות. גרופיוס איחד שני בתי ספר: האחד, בית הספר למלאכת מחשבת ועיצוב והשני בית הספר לאומנות. בהתאם למטרתו להדגיש את צורכי האדם, נוצר סגנון ארכיטקטוני עיצובי של הבאוהאוס. סגנון נקי, פשוט, שימוש מרובה בקווים ישרים וצורות בסיסיות. זאת על מנת להקל על השימוש ועל ייצור האובייקטים.

חמש שנים לבד פעל בית הספר באוהאוס בויימאר. לאחר ניצחון הימין בבחירות 1924 בתורינגיה. ממשלת המחוז ביקשה לסיים את חוזי ההעסקה של כל המורים. אופי בית הספר לא מצא חן בעיני שלטונות הצבא שראו בו חתרני ובלתי רווחי והיותו של גרופיוס "בלתי מוסרי". אולם אז הזמין ראש העיר הסוציאל-דמוקרטי של דסאו, פריץ הסה, את בית הספר לעירו ואף ביקש מגרופיוס לעצב את מבנה בית הספר ואת מגורי המורים‏ וכן ב-1926 נפתח שם בית הספר מחדש. ב-1930 התמנה האדריכל הנודע מיס ון דר רוהה למנהל בית הספר, אך המוסד כבר לא ידע רגע של שקט – הוא נפתח ונסגר לסירוגין מדי כמה חודשים. ב-1932 השתלטו הנאצים על הבניין, ניפצו את חלונותיו והרסו ציוד, כלי עבודה וריהוט. המוסד נפתח מחדש בברלין, אך באוגוסט 1933, בהוראת השלטון, הופסקו הלימודים. בית הספר נסגר ותלמידיו התפזרו לכל עבר.

שר הכלכלה והמדע של  מדינת תורינגיה , וולפגנג טיפנזה (משמאל) עם אילן שחורי

בשנים האחרונות הפכה ויימאר לאחד המוקדים החשובים של תנועת האדריכלות העולמית. בעיר מצויים גלריות אמנות, מוזיאונים, התיאטרון הלאומי הגרמני ואוניברסיטת הבאוהאוס. שני אתרי מורשת עולמית הוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו בוויימאר. הראשון: אתרי הבאוהאוס בוויימאר (במשותף עם דסאו) בשנת 1996, והשני ויימאר הקלאסית בשנת 1998. בנוסף, הכריז האיחוד האירופי על העיר כ"בירת התרבות האירופית" לשנת 1999.

במפגש אינטימי עם בודו רמלוב  ראש ממשלת מדינת תורינגיה, שהתקיים בליל שלישי במסעדת "הטרקלין" בתל-אביב, אמר בודו רמלוב  כי בקרוב יפתח מוזיאון גדול, משודרג ונרחב לתולדות הבאוהאוס. באירוע במסעדת "הטרקלין" השתתפו בין היתר גם בני משפחתו של אריה שרון, הבולט מבין כ-20 אדריכלים ישראלים צעירים שלמדו בשנות העשרים בבית הספר באוהאוס" הגיעו לארץ ישראל והנחילו כאן, בעיר בתל אביב את סגנון הבנייה החדש. כ-5000 מבני באוהאוס בתל אביב, שהוכרה ב 2003 על ידי ארגון התרבות של האו"ם, אונסק"ו בעיר מורשת תרבות, עיר לבנה, בירת הבאוהאוס העולמית.

לקראת תום ביקורה של המשלחת הגרמנית בישראל היא ביקרה ביום רביעי בבית התפוצות בתל אביב. במהלך הטקס העניק בודו רמלוב,  לרן תדמור, מנכ"ל בית התפוצות את העתק טבעת הנישואין שנמצאה במתחם הרובע היהודי הישן בעיר ארפורט. הטבעת המקורית עצמה תגיעה לתצוגה בבית התפוצות במהלך 2017. כך הבטיח ראש ממשלת מדינת תורינגיה בגרמניה